ותגע לרגליו. פליגי ר׳ יהודה ור׳ נחמיה ורבנן, חד אמר לרגליו של משה ואמרה ליה הילך גזי חובך יטכלומר נגזז ונפסק החטא ממך. וחד אמר לרגליו של מלאך ואמרה הילך עביד שליחותן ככבר נעשית שליחותך והרף ממנו. וחד אמר לרגליו של תינוק נגעה בגוף התינוק כאר"ל שמלה אותו, וכמ"ד אשה כשרה למול וכמש"כ לעיל. . (ירושלמי נדרים פ"ג ה"ט)
חתן דמים אתה לי. אית תנא, משה קרוי חתן ואמרה חתן דמים מתבקש מידך כבר"ל שדברה כנגד התינוק, תתן שלי היה מתבקש בדמים להיות נהרג על ידך. , ואית תנא התינוק קרוי חתן ואמרה חתן בדמים אתה עומד לי כגר"ל על ידי הדמים של מילה אתה עומד ומתקיים בידי, ולולא זאת היית נהרג, ובכלל דרשה זו י"ל דפליגי בפלוגתת החכמים בבבלי (נדרים ל"ב א') למי היה המלאך רוצה להרוג למשה או לתינוק, וקצת צ"ע בפירש"י בפסוק הקודם שפירש כמ"ד שלמשה רצה המלאך להרוג וכן פי' בפסוק זה בפי' הלשון תתן דמים, ומיד הביא הדרשה שהיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעי [לתינוק] מראשו ועד ירכו וכו' [והיא הדרשה הסמוכה באו אף וחמה ובלעוהו], והרי כמבואר נאמרה דרשה זו רק למ"ד שלתינוק רצה המלאך להרוג, ורש"י הביאה למ"ד שלמשה רצה להרוג, והרי זה רכיבה אתרי רכשי, ובהכרח צריך לפרש דרש"י יפרש ובלעוהו – למשה, וכמ"ש במ"ר כאן אף כי פשטות הדברים בגמרא לא משמע כן, וצ"ע. . (שם שם)