וירף ממנו. דרש ר׳ יהודה בר ביזנא, בשעה שנתרשל משה רבינו מן המילה באו אף וחמה ובלעוהו ולא שיירו ממנו אלא רגליו כדרומז למקום המילה על שם הכתוב (שמואל ב י״ט:כ״ה) ולא עשה רגליו. מיד ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה כהשהבינה שמחמת המילה היא. , מיד וירף ממנו כוועיין מש"כ בדרשה הקודמת. . (נדרים ל"ב א׳)
למולות. למולות – מכאן לשתי מילות, אחת למילה ואחת לפריעה כזואתיא כמ"ד דנתנה מצות פריעה לאבותינו, ולא כמ"ד דהראשון שנצטוה על הפריעה היה יהושע בן נון, עיין יבמות ע"א ב'. , אחת למילה ואחת [לציצין המעכבין את המילה] כחהם נימי העור שנשארו דבוקים מהערלה בהעטרה, דכיון דעדיין דבוקים בעטרה אינו נחשב כמהול עוד. וגם לענין שבת דוחה הסרת הציצין ואף שסילק ידו כבר מהמילה. . (ירושלמי שבת פי"ט ה"ב)