1לכל זקני ישראל. בכל מקום מצינו שחלק הקב"ה כבוד לזקנים קפהנראה הכונה משום דאין לומר דבאמת צוה לעשות הפסח רק לזקנים, דהא כתיב בראש הפרשה דברו אל כל עדת ישראל וגו' ויקחו להם וגו', אלא ע"כ דמשום כבוד הזקנים ייחד הדבור להם ומהם בא הצווי לכל ישראל, ועיין מש"כ לעיל בפ' שמות בפסוק לך ואספת את זקני ישראל. .
(מכילתא)
2משכו וקחו. בהמה דקה נקנית במשיכה, דכתיב משכו וקחו לכם צאן קפור"ל מדגלתה התורה דהקיחה תהיה במשיכה ש"מ דקנין בהמה דקה במשיכה. ובמכילתא איתא הלשון יותר מבואר, בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה שנקנית במשיכה. ועיין בבבלי ב"מ נ"ז ב' פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש בעיקר קנין המועיל מן התורה, דר"י ס"ל דבר תורה מעות קונות ולא משיכה, ור"ל ס"ל להיפך דבר תורה משיכה קונה, ובירושלמי שביעית פ"ח ה"א מובא פלוגתא זו בהיפך, ר"י ס"ל דעיקר קנין תורה הוא משיכה ור"ל ס"ל מעות קונות, וכל הפוסקים פסקו כר"י בבבלי, ובירושלמי הנ"ל הגיהו והפכו ע"פ הגירסא בבבלי. והנה לפי הידוע דסתם ירושלמי ר' יוחנן [ע' הקדמת הרמב"ם למשנה וליד החזקה] וסתמא דירושלמי בדרשה שלפנינו דמשיכה קונה מדאורייתא, א"כ יש לדון באמיתת הגירסא שבירושלמי שהבאנו, וממילא בתוצאת הדין הזה וצ"ע רב בזה, וע"ע מש"כ בזה בפ' בהר בפסוק או קנה מיד עמיתך. .
(ירושלמי קדושין פ"א ה"ד)
3משכו וקחו. משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו קפזכלומר קנו מי שאין לו, ומפרש קחו מלשון קנין וכמ"ש בקדושין ב' א' קיחה אקרי קנין וכמ"ש בירמיה ל"ב שדות בכסף יקנו. , ר' יוסי הגלילי אומר משכו מעבודת כוכבים והדבקו במצוה קפחנראה הבאור ע"פ מש"כ הרמב"ם במורה פ"ל משלישי דתכלית מצות הקרבנות היתה מפני שקשה היה לישראל להפרד ממנהגי האומות בזביחתם והקטרתם לאלהיהם, ולכן נצטוו להתרגל בעבודה זו בקודש לשם ה'. ואע"פ שהרבו לטעון נגד הרמב"ם בענין זה, אבל האמת הוא, כי יש לו להרמב"ם על מי להשען, ודבריו ממקום קדוש יהלכון, שכן מבואר במ"ר פ' אחרי, איש איש וגו' אשר ישחט, משל לבן מלך שלבו היה גס עליו והוא למוד לאכול נבילות וטריפות, אמר המלך, יאכל על שלחן זה תדיר ומעצמו הוא נוזר [פורש], כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר ע"ז והיו מביאים קרבנותיהם לשעירים באיסור ופורעניות בא עליהם, אמר הקב"ה, יהיו מקריבים קרבנותיהם לפני באהל מועד והם נפרשים מע"ז, ע"כ. וזה מורה ממש כדברי המורה, ויותר מזה הכתוב עצמו מורה מפורש כדבריו, והוא בפ' אחרי במצות קרבנות מסיים למען וגו' ולא יזבחו עוד וגו' לשעירים, יעו"ש. והנה גם ממאמר זה שלפנינו משכו מע"ז והדבקו במצוה יש סמוכים נאמנים לדעת הרמב"ם. ועפי"ז יש לפרש לשון הגמרא בתמורה ל' ב' עה"פ דפ' פינחס תשמרו להקריב לי במועדו, לי ולא לאדון אחר, יעו"ש לפנינו. .
(מכילתא)
4ושחטו הפסח. שחטוהו לשם פסח ואם שחטו שלא לשמו פסול קפטנראה דמדייק משום דבראש הפרשה כתיב ושחטו אותו בכנוי וכאן כתיב ושחטו הפסח דמשמע בשעת שחיטה יהא עליו שם פסח, והיינו שישחטנו לשם פסח, ובסמוך פ' כ"ז תבא עוד דרשה בענין זה. .
(מכילתא)