ולא נפקד ממנו איש. מלמד שלא איקטול אפילו חד מישראל לזמפרש ולא נפקד איש – לא נפקד ממש, שלא נחסר, ואע"פ שיש דורשין ולא נפקד ממנו איש לעבירה כמבואר לעיל בפ' י"ד מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ועיין בסוגיא כאן עוד הכרח לפי' זה, ואין להאריך.
. (יבמות ס"א א׳)