אחד אחז מן החמשים. א"ר לוי, כתיב תקח אחד אחוז מן החמשים, כל שאתה אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה, מכאן לשעור תרומה בעין בינוני – אחד מחמשים לויתור מלת אחוז דריש, ואע"פ דיש עוד שיעורים בתרומה, עיין יפה אחד מארבעים והרעה אחד מששים י' אך ע"פ הסברא אמרינן דמכוין לשיעור בינוני, דאלו לשיעור עין רעה הרי היתה כאן תרומה ביותר, אחת מחמש מאות ממחצית תופשי המלחמה, ועל עין יפה ג"כ א"א לומר שכיון, יען כי עין יפה מפורש שיעורו ביחזקאל מ"ה שהוא אחד מארבעים ודרשה זו הובאה ברש"י חולין קל"ז ב' בשם התוספתא ובתוס' יומא כ"ד א'. ומה שנוגע לכלל דין שיעור תרומה מבואר לפנינו במקומו ס"פ קרח. –
ועיין במנחות ע"ז ב' דמצות תרומת מכס זו היא רק מצוה לשעה ולא לדורות, כלומר שאין מחויבים בכל מלחמת הרשות להקריב לה' תרומת מכס כזו כענין שנאמר בדוד שהקדיש הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים (ד"ה א' י"ח), יעו"ש. וצ"ע ברמב"ן בסה"מ בשורש השלישי שר"ל בדעת בה"ג שזה מצוה לדורות, יעו"ש. .
(ירושלמי תרומות פ"ד ה"ב)
ועיין במנחות ע"ז ב' דמצות תרומת מכס זו היא רק מצוה לשעה ולא לדורות, כלומר שאין מחויבים בכל מלחמת הרשות להקריב לה' תרומת מכס כזו כענין שנאמר בדוד שהקדיש הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים (ד"ה א' י"ח), יעו"ש. וצ"ע ברמב"ן בסה"מ בשורש השלישי שר"ל בדעת בה"ג שזה מצוה לדורות, יעו"ש. .
(ירושלמי תרומות פ"ד ה"ב)