קרבן ה׳. ונקרב את קרבן ה׳ אצעדה וצמיד וגו׳, מלמד שאף קדשי בדק הבית נקראו קרבן לחדכל אלה היו למלאכת המשכן. ואמנם לא לכל דבר דינם כקרבן, כמו שבארנו בפ' אחרי בענין שחוטי חוץ שאם הקריב קדשי בדק הבית לפני ה' חוץ למחנה אינו חייב משום הקרבת חוץ, וכן לענין תמורה מבואר לפנינו בפ' בחקתי שקדשי בדק הבית אין עושין תמורה, יעו"ש, ורק לענין זה דינן כקרבן שמועלין בהם, ומבואר מכאן דנדבה שמנדבים לביה"מ נקראו קרבן, ועיין לפנינו ר"פ ויקרא.
. (יומא ס"ג ב׳)
אצעדה וגו׳. אצעדה זה פריפסלא לטמין תכשיט שהיו משימין הנשים על רגליהן ונקרא אצעדה על שם צעד.
, צמיד זה שיריא, כמה דאת אמר (פ׳ חיי) והצמידים על ידיה, טבעת זה עזקין עגיל זה קדשין כמה דאת אמר (יחזקאל ט״ז:י״ב) ועגילים על אזניך מעזקין וקדשין הם תרגומם של טבעת ועגיל, והם טבעות על האצבעות ונזמי האוזן.
, כומז – יש אומרים זה דפוס של רחם ויש אומרים דפוס של דדים מאובבבלי שבת ס"ד ב' קצת שנוי נוסחא בבאור שם זה, ועוד באור שם כומז ע"ד נוטריקון. ותכלית כונת הכתוב בבאור שמות אלו להודיע שהביאו מאלה קרבן לכפר עליהם ממעשה מדין אשר זה היתה תכלית כל המלחמה וסבתה.
[ירושל׳ שבת פ"ו ה"ד].
טבעת עגיל וכומז. אמר רב ששת, מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים, לומר לך, כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאלו מסתכל במקום תורפה מבוכל עיקר עונם במדין בא ע"י הסתכלותם בעבירה כנודע באגדה דחלק ובס"פ בלק, ובדרשה הבאה.
. (שבת ס"ד ב׳)
לכפר על נפשתינו. תנא דבי רבי ישמעאל, מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה, מפני שזנו עיניהם מן הערוה מגעיין מש"כ לעיל בפ' י"ד בדרשה ויקצף משה.
. (שם שם)