אבד תאבדון. מכאן שצריך לשרש אחרי עבודת כוכבים דכפילת מקור המלה עם הפעל מורה על זריזות והתמדת הפעולה והיינו שישרש אחריה לבערה מן העולם, כגון לשוחקה ולזרותה לרוח או להטילה לים וכמבואר לעיל בפ' עקב (ט' כ"א).
.
(ע"ז מ"ה ב')
(ע"ז מ"ה ב')
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 12 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבד תאבדון. לרבות עבודת כוכבים של עובד כוכבים שאסורה מיד כשתעשה אע"פ שעדיין לא נעבדה הולא כמו עבודת כוכבים של ישראל שאינה נאסרת כל זמן שלא נעבדה, כפי שיתבאר אי"ה בפ' תבא (כ"ז ט"ו). ובטעם החילוק נראה ע"פ מ"ש בסנהדרין ס"א ב' דמסית שאמר אלך ואעבוד פטור משום דממלך ולא עביד, ולכן בעבודת כוכבים של ישראל כל כמה דלא עביד לה יש לקוות דממלך ולא יעבדנה, משא"כ בעבודת כוכבים כיון שעשאה בודאי יעבדנה ולכן נאסרת משעת העשיה.
.
(ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד)
(ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד)
אבד תאבדון. תניא, מניין אתה אומר שאם קצץ אשרה והחליפה אפילו עשרה פעמים שחייב לקצצה, ת"ל אבד תאבדון וטעם האיסור הוא ע"פ המבואר בדרשא לעיל שמצוה לשרש אחרי עבודת כוכבים ולבערה מן העולם, א"כ ממילא אין נ"מ בין פעם אחת לעשר פעמים, כיון שעדיין לא נתבערה, וכך רגילין חז"ל לדרוש הלשון שבא המקור עם הפעל, כמו שדרשו הרבה כהנה בב"מ ל"א ב' הקם תקים, עזב תעזוב, פתח תפתח, ועוד הרבה.
[ספרי].
אתם יורשים אותם. מגיד הכתוב שלא תעשו כמעשיהם, שאם תעשו יבאו אחרים וירשו אתכם זדכך מורה הענין, דאחרי שאתם יורשים אותם מפני שהם עובדי עבודת כוכבים, א"כ ממילא יתחייב שאם תעשו אתם כמעשיהם ירשו אחרים אתכם, והוא ע"ד הכתוב בס"פ אחרי ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם.
.
(שם)
(שם)
אלהיהם על ההרים. ההרים והגבעות הנעבדין מותרים בהנאה, דאמר קרא אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם על ההרים – ולא ההרים אלהיהם חומותר לזרוע שם ולחצוב משם אבנים וכדומה לזה, ונראה בטעם הדבר משום דכל מחובר הוי קרקע עולם, וקרקע עולם הוי קנין כל העולם, וקיי"ל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וממילא לא נאסרו, ולפי דרשה זו יתפרש שיעור הכתוב אבד תאבדון את כל המקומות, כלומר מן כל המקומות, ומצינו את שפירושו מן וכמש"כ המפרשים בד"ה א' ח' בפסיק ושחרים הוליד את בערא שפירושו מן בערא, וע' רש"י שמות ט' כ"ט. ועיין בפסוק הסמוך דאע"פ כן בדבר שהשרישו מתחלה לשם עבודת כוכבים נאסר, משום דזהו אשרה דכתיב מפורש בתורה ואשריהם תשרפון באש.
.
(ע"ז מ"ה ב')
(ע"ז מ"ה ב')
על ההרים הרמים. תניא, התורה באותותיה נאמרה, שלא יהיו ישראל אומרים האיך אנו מצווים על עבודת כוכבים והם כבושין בבורות שיחין ומערות, ת"ל על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן טר"ל שלא יאמרו האיך מצוים עליהם לרדוף לבער העבודת כוכבים בעוד שלא ידעו איפה ימצאון, לכן ציין הכתוב ונתן אותות איפה נמצאים על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן, ומכוון זה הענין לדרשה הבאה בשם רבי עקיבא יעו"ש. ולפנינו במכילתא הגירסא באותיותיה ונראה דט"ס הוא וצ"ל באותותיה, מלשון אות וסימן וכפי שבארנו. והמפרשים הגיהו ופרשו הרבה בזה, ולדעתנו נראה פשוט וברור כמו שכתבתי
[מכילתא פ' משפטים, כ"ב י"ט].
ותחת כל עץ רענן. תניא, רבי עקיבא אומר, לא בא הכתוב להודיעך אלא דכל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן בידוע שיש שם עבודת כוכבים יעיין מש"כ בדרשה הקודמת, ור"ע מכוין ג"כ לאותה דרשה, והוא מדייק משום דכיון דהלשון אלהיהם על ההרים בא לדרשה שהמחובר אינה נאסר כמבואר למעלה א"כ גם הלשון ותחת כל עץ בודאי בא לאיזו כונה, ואחרי דאינו מבואר על מה הוא בא אשמעינן ר"ע דהוא בא לסימנא כמבואר, שיהיה נוח לישראל למצאם ולבערם.
.
(ע"ז מ"ה ב')
(ע"ז מ"ה ב')
ותחת כל עץ רענן. וכתיב התם (ישעיהו נ״ז:ה׳) הנחמים באלים תחת כל עץ רענן, מכאן אמר ר' אסי, כל המוציא זרע לבטלה כאלו עובד עבודת כובבים יאסיפא דההוא קרא דישעיה שוחטי הילדים בנחלים, ודרשינן אל תקרא שוחטי אלא סוחטי, רמז לתוצאת זרע. ושייכות דמיון הענינים זל"ז יתבאר ע"פ מ"ד בסוגיא כאן בסמוך המקשה עצמו לדעת נקרא עבריין, משום דכך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר כך עד שאומר לו לך ועבוד עבודת כוכבים והולך ועובד, מבואר מזה דהתאוות המגונות מביאות לידי עבודת כוכבים, וכן מצינו במדין בבעל פעור, כנודע, וא"כ זה המוציא ז"ל הוא מגרי יצה"ר אנפשיה, ועי"ז יוכל להיות נפתה לעבוד עבודת כוכבים, ולסימן דבר זה מסמיך זה על שווי הלשונות בזה ובזה כנודע בחז"ל שרגילים לעשות ציונים וסימנים לזכרון ענינים שונים.
.
(נדה י"ג א')
(נדה י"ג א')
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad