ויתן יד. אמר רב חנא, הוציא עובר את ידו והחזירה, אמו טמאה לידה שנאמר ויהי בלדתה ויתן יד לוומסיק בגמרא דדרשה זו אינה אלא אסמכתא, ורק מדרבנן חוששין לחומרא לענין טומאת לידה, אבל לענין שיתן לה ימי טוהר אין נותנין אלא עד שיצא רובו, ועיין מענין זה לפנינו לעיל בפ' נח בפסוק כל אשר נשמת רוח חיים באפיו. . (נדה כ"ח ב')
זה יצא ראשונה. מכאן שהחיה נאמנת להעיד על הבכור שהוא בכור לזכן הוא גם בבבלי קדושין ע"ד א' רק לא בסמיכות על זה הפסוק, ומבואר שם דהיינו דוקא אם לא יצאה מחדר היולדת, אבל אם יצאה וחזרה אינה נאמנת, וצ"ע שנשמט דין זה בפוסקים, ועיין באה"ע סי' ד' סעיף ל"ה. [ירושלמי ב"ב פ"ג ה"א]