ויוסף הורד מצרימה. אמר ר' אלעזר, אל תקרא הורד אלא הוריד, שהוריד אצטגניני פרעה מגדולתם ארומז למ"ש במדרשים דבעת שלא כונו החרטומים לפתור את החלומות לפרעה ויוסף כוונם הוריד אותם פרעה מגדולתם. אך אינו מבואר מניין לו לרמז כזה בלשון הורד, כי אי אפשר לומר דמדייק מדלא כתיב הובא, שהרי כן הוא הלשון בכל הליכה שמארץ כנען למצרים, כמו וירד אברם מצרימה (פ' לך), אל תירא מרדה מצרימה, אנכי ארד עמך מצרימה (פ' ויגש) וכהנה הרבה, והטעם פשוט, משום דכיון דארץ כנען גבוה מכל הארצות, לכן כשיוצאים מכנען למצרים הולכים במורד, ולכן תכונה הליכה זו בשם ירידה, וכנגד זה להיפך כשיוצאים ממצרים לכנען כתיב בלשון עליה, ויעל אברם ממצרים, העליתנו ממצרים, אשר העלוך ממצרים, בעלותם ממצרים (שופטים י״א:ט״ז) [ואע"פ שיש יוצאים מן הכלל, אך כללות הענין כן הוא], וא"כ מכיון דכאן הלך יוסף מכנען הלא ראוי ודרוש לכתוב הורד, ומאי קשה לו.
ונראה ע"פ מ"ש בסוטה י' א' דדרשו שם מה שביהודה כתיב עולה תמנתה (לעיל ל"ח י"ג) ובשמשון כתיב (שופטים י״ד:א׳) וירד תמנתה, א"ר אלעזר, יהודה שנתעלה בעליה זו [שע"י הזדווגות עם תמר בהליכה זו יצאו ממנו נביאים ומלכים כמבואר בפרשה הקודמת] כתיב בי' עליה, ושמשון שנתגנה בה [כמבואר במקומו] כתיב בי' ירידה, והנה בעל הדרשה שלפנינו הוא ג"כ ר' אלעזר, ומבואר דס"ל לר' אלעזר דאפילו במקום ששייך ירידה אך מכיון שבאותה הדרך יש עלוי וגדולה כתיב בלשון עליה, והנה בדרכו זו של יוסף נתעלה בגדולה וכבוד מלכים, ולכן קשה לו לר"א למה כתיב בי' הורד ולא הועל, ודריש שרומז הכתוב שע"י בואו לשם הוריד אצטגניני פרעה מגדולתם, כמבואר. .
(סוטה י"ג ב')
ונראה ע"פ מ"ש בסוטה י' א' דדרשו שם מה שביהודה כתיב עולה תמנתה (לעיל ל"ח י"ג) ובשמשון כתיב (שופטים י״ד:א׳) וירד תמנתה, א"ר אלעזר, יהודה שנתעלה בעליה זו [שע"י הזדווגות עם תמר בהליכה זו יצאו ממנו נביאים ומלכים כמבואר בפרשה הקודמת] כתיב בי' עליה, ושמשון שנתגנה בה [כמבואר במקומו] כתיב בי' ירידה, והנה בעל הדרשה שלפנינו הוא ג"כ ר' אלעזר, ומבואר דס"ל לר' אלעזר דאפילו במקום ששייך ירידה אך מכיון שבאותה הדרך יש עלוי וגדולה כתיב בלשון עליה, והנה בדרכו זו של יוסף נתעלה בגדולה וכבוד מלכים, ולכן קשה לו לר"א למה כתיב בי' הורד ולא הועל, ודריש שרומז הכתוב שע"י בואו לשם הוריד אצטגניני פרעה מגדולתם, כמבואר. .
(סוטה י"ג ב')