ופנית בבקר. מלמד שטעונים לינה בירושלים, ואין לי אלא אלו, מניין לרבות עופות ומנחות יין ולבונה ועצים, ת"ל ופנית בבקר, כל פנות שאתה פונה יהיו מן הבקר ואילך לאולי הטעם ע"פ מ"ש בכ"מ בגמרא לעולם יצא אדם בכי טוב דהיינו בבקר, וכמש"כ (בפ' מקץ) הבקר אור והאנשים שולחו. וטעם הדבר משום דכשהאיר היום בטוחה יותר הדרך מן החיות ומן הלסטים וממקרי אסון, ואע"פ דבדרשה הבאה דרשינן מכאן דשלוחי מצוה אינן נזוקין וא"כ היה אפשר לצאת בלילה, י"ל דבדרך ובלילה נקרא שכיחא הזיקא דבכהאי גונא לא סמכינן גם בשלוחי מצוה כמבואר בסוף חולין קמ"ב א'. והא דאצטריך כלל דרשה זו ולא די מהא דילפינן מפ' דהבקר אור י"ל דאשמעינן היא גופא דגם בהלוך דמצוה צריך לצאת בכי טוב ולא לסמוך אנס. וע"ע בירושלמי בכורים פ"ב ה"ג הובאה דרשה זו גם לענין המביא בכורים לירושלים צריך ללון שם.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 16 · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והלכת לאהליך. תניא, שלוחי מצוה אינם ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, דכתיב ופנית בבקר והלכת לאהליך, מלמד שתלך ותמצא אוהלך בשלום לאכתב בס' איי הים דמדייק מדכתיב בראש הענין באחד שעריך וא"כ הול"ל כאן והלכת לשעריך, ואז היתה הכונה פשוטה שתחזור אל המקום אשר באת משם, אלא בא לרמז כי תמצא כל קניניך אתך באהלך הכל כבראשונה באין נגרע דבר, ואע"פ דכאן איירי רק בחזרה ילפינן הליכה בכש"כ מחזרה, דהא ההולך לעשות מצוה בודאי יש סברא שישמר מכל נזק, וע"ע מש"כ בענין זה ס"פ מקץ בפ' הבקר אור ובס"פ תשא בפסוק ולא יחמוד איש את ארצך.
.
(פסחים ח' ב')
(פסחים ח' ב')
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad