אל תחלל וגו'. יכול בכהן המשיא את בתו ללוי ולישראל הכתוב מדבר רכגשכן מצינו לשון חילול בענין זה בפרשה אמור בחללה דכתיב אצל כהונה, וכן לא יחלל זרעו, והו"א דכהן ישיא את בתו רק לכהן.
ת"ל להזנותה, בחלול שבזנות הכתוב מדבר, במוסר את בתו שלא לשם אישות רכדפירש"י אל תחללנה בזנות, ובמוסר את בתו לאדם לזנות שלא לשם אישות, עכ"ל. ורמב"ן בנמוקיו כאן השיג עליו, דלפי"ז אתיא הסוגיא כר' אלעזר בכ"מ בגמ' דפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ולא קי"ל כותיה, יעוי"ש.
אך כנראה לי מפשטות לשון רש"י שדעתו כדעת הרמב"ם פ"ב הי"ז מנערה וז"ל, אני אומר שזה שנאמר בתורה אל תחלל את בתך להזנותה שלא יאמר האב הואיל ולא חייבה תורה מפתה ומאנס אלא שיתן ממון לאב, הריני שוכר [משכיר] את בתי הבתולה לבא עליה בכל ממון שארצה, או אניח זה לבא עליה בחנם, שיש לו לאדם למחול ממונו לכל מי שירצה, לכך נאמר אל תחלל את בתך וכו', יען כי זה שחייבה תורה לאונס ומפתה ממון ולא מלקות, הוא רק כשאירע הדבר במקרה שלא מדעת אביה ולא הכינה עצמה לכך, שדבר זה אינו הוה תמיד ואינו מצוי, אבל אם הניח בתו הבתולה מוכנת לכל מי שיבא עלוה גורם שתמלא הארץ זמה ולוקה משום לא תהיה קדשה.
ולפי הבאור הזה י"ל דגם דעת וכונת רש"י כן דאיירי שמוסרה בתמידית, ומה שאמר ר' אליעזר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה ולא קיי"ל כן איירי אם במקרה היה הדבר כן, וכמש"כ הרמב"ם, ודו"ק. .
(סנהדרין ע"ו א')
אך כנראה לי מפשטות לשון רש"י שדעתו כדעת הרמב"ם פ"ב הי"ז מנערה וז"ל, אני אומר שזה שנאמר בתורה אל תחלל את בתך להזנותה שלא יאמר האב הואיל ולא חייבה תורה מפתה ומאנס אלא שיתן ממון לאב, הריני שוכר [משכיר] את בתי הבתולה לבא עליה בכל ממון שארצה, או אניח זה לבא עליה בחנם, שיש לו לאדם למחול ממונו לכל מי שירצה, לכך נאמר אל תחלל את בתך וכו', יען כי זה שחייבה תורה לאונס ומפתה ממון ולא מלקות, הוא רק כשאירע הדבר במקרה שלא מדעת אביה ולא הכינה עצמה לכך, שדבר זה אינו הוה תמיד ואינו מצוי, אבל אם הניח בתו הבתולה מוכנת לכל מי שיבא עלוה גורם שתמלא הארץ זמה ולוקה משום לא תהיה קדשה.
ולפי הבאור הזה י"ל דגם דעת וכונת רש"י כן דאיירי שמוסרה בתמידית, ומה שאמר ר' אליעזר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה ולא קיי"ל כן איירי אם במקרה היה הדבר כן, וכמש"כ הרמב"ם, ודו"ק. .
(סנהדרין ע"ו א')