1ושרט. תניא, מניין למשרט חמש שריטות על מת אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת, ת"ל ושרט, לחייב על כל שריטה ושריטה ריטדהו"מ למכתב ולנפש לא תשרטו, והיינו אם שרט חמש שריטות בבת אחת אף בהתראה אחת, ובזה אחר זה בחדא התראה, לרש"י אינו חייב אלא אחת, וכ"מ דעת הרמב"ם, ולהתוס' הוו כגופים מחולקים וחייב על כל אחת. ובסמ"ג כתב דהא דחייב בשריטה על כל אחת ואחת הוא רק בהתרו בו על כל אחת, ותמה אני, מה רבותא בזה, וכמו שמקשו בגמ' בסוגיא כאן לענין קרחה, אילימא בחמשה התראות פשיטא, וצ"ע.
.
(מכות כ' ב')
2ושרט לנפש. ת"ר, יכול אפילו שרט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים יהא חייב, ת"ל לנפש, אינו חייב אלא על המת בלבד רכר"ל על צער שמת לו מת. ואמנם הלשון אלא על המת בלבד לאו דוקא הוא, ובא להוציא רק צער אחר אבל אם שורט סתם לשם עבודת כוכבים שלא מאיזה סבה ג"כ חייב, משום דיש עובדי כוכבים דדרך עבודתם בכך. ונ"מ בין עושה לעבודת כוכבים ובין עושה למת, דעל מת חייב בין אם עושה בכלי בין אם עושה ביד, ולעבודת כוכבים אינו חייב אלא בכלי, מפני שדרך העובדי כוכבים העובדים לעשות בכלי, כמו שמצינו בפסוק (מלכים א י״ח:כ״ח) ויתגודדו כמשפנום בחרבות וברמחים.
.
(שם שם)
3ושרט לנפש. תניא, ר' יוסי אומר, מניין למשרט שריטה אחת על חמש מתים שהוא חייב על כל אחת ואחת, ת"ל ושרט לנפש רכאדמשמע על כל נפש ונפש, ואע"פ דבדרשה הקודמת מצרכינן לנפש דאינו חייב אלא על המת בלבד, אך אי משום ההיא אפשר היה ללמוד מן הא דכתיב בפ' ראה לא תתגודדו, והתם כתיב למת, ושריטה וגדידה אחת היא, ולכן שמעינן גם הדרשה שלפנינו.
.
(מכות ב')
4וכתבת קעקע. הכותב כתבת קעקע, כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב, אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם רכבכגון אבק שריפה וכדומה. וענין כתובת קעקע הוא שמקרע בסכין כל בשרו בצורת אותיות ואח"כ מלא את הקרעים דיו או כחול, או שנותן צבע ואח"כ שורט וכדמפרש.
.
(שם כ"א ב')