ועשה את חטאתו. מלמד שיהיו כל עשיותיו לשם חטאת קגדמיותר הוא לגוף הענין, שהרי כבר כתיב שיקריב כבש לעולה וכבשה לחטאת. ואמנם לא איצטריכא דרשה זו למצוה להקריב לשמו, דזה ילפינן משאר חטאות דצריכין עשיה לשמה, וזה בא רק לעכב בדיעבד, יען כי בקדשים דבר ששינה עליו הכתוב הוא לעכב. ומה דאיתא שם בגמ' לחד מ"ד שדריש מלשון דכתיב בפסוק הסמוך את מנחתו ואת נסכו אפי' בלילה ואפי' למחר, יתבאר אי"ה בפרשה פינחס בפסוק ולנסכיכם ולשלמיכם, כי שם מקומו.
. (זבחים ח׳ א׳)