יעשה זבח שלמים. מלמד שתהא עשייתו לשם שלמים קדצריכותא זאת קאי אשינוי בעלים, והיינו שלא יעשה שלמיו של ראובן לשם שמעון, דאלו אשינוי קודש שלא יעשה לשם קרבן אחר ילפינן מפסוקים אחרים בפ' ויקרא וצו (ג' וז'), וגם לא איצטריך לענין זביחה לשמה, דזה ילפינן ג"כ מדרשות אחרות שם, וקאי רק אקבלת דמים דזה לא ידעינן מאותן הדרשות, ומכאן ילפינן לכל השלמים דבעינן שתהיה קבלת הדם לשם הבעלים, ועיין במנחות מ"ח ב' שאם שחט איל נזיר שלא לשמו כשר, רק שלא עלה לבעלים לשם חובה.
. (זבחים ד' ב')
יעשה זבח שלמים. כיצד תגלחת הטהרה, מביא חטאת עולה ושלטים, שוחט את השלמים ומגלח עליהם, דכתיב ואת האיל יעשה זבח שלמים, מה ת"ל יעשה, הקדים בו מעשה קהר"ל דהו"ל לכתוב ועשה את חטאתו ואת עולתו ואת האיל זבח השלמים, ורמז שבזביחתו יעשה עוד מעשה, והיינו הגלוח, וכפי הנראה דריש לשון הפסוק בסירוס, כמו ואת האיל זבח השלמים יעשה – שיגלח. ובירושלמי מקשה על זה והא לבסוף כתיב ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו, וא"כ היה מן הדין שיתגלח אחר מעשה המנחה ונסכים, ולא נמצא ישוב לזה בירושלמי, וא"א לברר בזה הנוסחא האמתית שם, וכפי הנראה עלו קמשונים ושבושים בסוגיא זו כאשר כן הוא בהרבה מקומות בירושלמי, ועי' בתוי"ט פ"ו מ"ז דנזיר שהביא דרשה זו מירושלמי ופירשה באופן אחר, והערנו על דבריו לעיל בפסוק י"ד, ועיין בפסוק הסמוך באה דרשה מבבלי שמגלח אחר מעשה השלמים.
ומה שאמר שמביא חטאת עולה ושלמים, יש להעיר למה לא נקיט כסדר ששנוים בפרשה (פ' י"ד) כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים, וי"ל מפני ששחיטת החטאת קודמת בכל מקום לעולה ולשלמים, כדכתיב בפרשה ויקרא והקריב את אשר לחטאת ראשונה, ומה שלא סידר הכתוב כן ביארנו לעיל בפ' י"ד.
. (ירושלמי נזיר פ"ו ה"ז)
על סל המצות. מלמד שהסל בא חובה ושחיטת איל מקדשן, לפיכך שחטו שלא לשמו לא קדשו הלחם קור"ל לפיכך כיון דשחיטת איל מקדשן לכן אם שחט האיל שלא לשמו לא קידש הלחם, משום דהלחם הוי פרט אחד מעיקר הקרבן שהוא האיל. ובסוגיא כאן מ"ז א' יליף מכאן גם לכבשי עצרת ששחיטתן מקדש את הלחם, ומה שמצויין שם בתורה אור לבמדבר כ"ט הוא טעות, וע"ע לפנינו בפ' צו (ז' י"ג) עוד דרשות ודינים מענין חלות נזיר.
. (מנחות מ"ו ב')