כי רבה. א"ר יוחנן, דור המבול ברבה קלקלו שנאמר כי רבה רעת האדם וברבה נדונו, שנאמר (פ' נח) נבקעו כל מעינות תהום רבה זנראה הכונה דכמו דהחטא הי' במדה מרובה כמ"ש כי רבה רעת האדם כך הי' העונש במדה מרובה כמ"ש נבקעו כל מעינות תהום רבה, אע"פ דלתכלית הטביעה לא היה צריך לרבוי כזה, ורק להשוות מדה כנגד מדה, ולפי"ז יהי' שיעור הלשון ברבה קלקלו וברבה נדונו – במדה מרובה קלקלו ובמדה מרובה נדונו. . (סנהדרין ק"ח א')
רק רע. מכאן דיצר הרע נקרא רע חודריש ע"פ זה מה דכתיב (מיכה ז׳:ה׳) אל תאמינו ברע – אל תאמינו ביצה"ר שמסית לחטוא, ועיין לפנינו לקמן בפ' נח בפסוק כי יצר לב האדם רע מנעוריו. . (חגיגה ט"ז א')
כל היום. א"ר יצחק, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום טובקדושין ל' א ועוד באגדות שונות הגירסא במקום מתגבר עליו – מתחדש עליו – והיא גירסא נכונה. דאפשר לפרש הכונה שהיצה"ר יתור כל יום ויום לחדשות לתפוס על ידן את האדם בחרמו, וסמיך זה על הלשון רק רע כל היום דמשמע שכל יום נראית בו רק רע, והיינו רעה חדשה שאתמול לא היתה נראית עתה היא חדשה. . (סוכה נ"ב א')