קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · במדבר · פרק 23 · פסקה 19

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא איש אל וגו׳. ת"ר, שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין, הכלב והדקל והאשה, ויש אומרים, אף החזיר, וי"א אף הנחש, ואי ממצעין כאי תקנתיה, אמר רב פפא, נפתח באל ונפסוק באל חר"ל פותח בפסוק (כ"ב) אל מוציאם ממצרים לא הביט און ביעקב וכו' עד מה פעל אל. , אי נמי נפתח בלא ונפסוק בלא טבפסוק לא איש אל ויכזב עד ולא יקימנה, וטעם הענין משום דכל הני דאין ממצעין ומתמצעין הוא משום כישוף, ופסוקים אלו מורים שאין נחוש בישראל. –
ועיין בהוריות י"ג ב' דחשיב שם בין הדברים המשכחים את הלמוד גם הא דהעובר בין שתי נשים או אשה העוברת בין שני אנשים, ולכי מש"כ י"ל בטעם הדבר ע"פ מש"כ חכמי האמת דהעוסק בכשפים ונחושים לבו מתטמטם לת"ת, ומכיון שהעברה כזו גורמת לכשפים כמש"כ, לכן ממילא גורמת גם לשכחת הלמוד.
.
(פסחים קי"א א׳)
2
לא איש אל וגו'. רבנן אמרי, לא איש הוא שעשה דבריו של אל כמו שאינן, כמ"ש (פ׳ תשא) למה ה׳ יחרה אפך בעמך, ובן אדם ויתנחם, לא בן עמרם הוא שעשה לאל שיתנחם כמ"ש (שם) וינחם ה׳ על הרעה אשר דבר לעשות לעמו יכמה דרשות במדרשים ואגדות על פסוק זה, והדורש הזה כנראה מפרש שאחרי שהטריח בלק את בלעם כמה פעמים לבצע מחשבחו הבטיחו בלעם שלחנם כל עמלו, יען כי לו גם אם יוציא זעמו לקלל את ישראל גם אז לא יועיל, כי כבר ראו לדעת כי בכח אדם צדיק לפעול מהקב"ה להפך מחשבתו על ישראל מרעה לטובה כאשר עשה משה וכמש"כ ותגזר אומר ויקם לך, הקב"ה גוזר וצדיק מבטלה, וכהראיות שמביא בזה. .
(ירושלמי תענית פ"ב ה"א)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad