1ולא תעלה במעלות. קל וחומר לדרך בזיון, מכאן שאין הנזיר מגלח על פתח אהל מועד קלגדהגלוח בכלל הוא ענין בזיון, ואע"פ דכתיב וגלח הנזיר פתח אה"מ (פ' נשא) הפי' הוא שיגלח על הבאת שלמים הבאים פתח אה"מ, ופתח אה"מ הוא כנוי לשלמים, מפני שזולת שלמים אין קרבן קרב פתח אה"מ, ועיין לפנינו בפ' נשא. .
(נזיר מ"ה א׳)
2ולא תעלה במעלות. המתפלל צריך להשוות את רגליו ככהנים דכתיב בהו ולא תעלה במעלות על מזבחי, והיו הולכים עקב בצד אגודל ואגודל בצד עקב קלדולדעת חד מ"ד צריך להשוות הרגלים כמלאכים דכתיב בהו (יחזקאל א') ורגליהם רגל ישרה. והמשמעות שיראו הרגלים כרגל אחת, ובבבלי ברכות י' ב' הובא רק הדעה כמלאכים, והטור באו"ח סי' צ"ה הביא זה הירושלמי, והב"י כתב שם דקיי"ל כבבלי נגד הירושלמי, אבל הן בסי' צ"ח פסק הטור מפורש דצריך להשוות ככהנים, ובאמת כן מסתבר, אחרי דתפלה במקום קרבן היא, א"כ צריך לנהוג בזה דוגמת הנהוג בקרבן, וכמו דקיי"ל בכמה דברים בתפלה דוגמת הקרבן, כמו שאסור לחשוב מחשבה אחרת בתפלה כמו בקרבן, וכן מעומד דומיא דעבודה וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטה ומתן דמים ושלא יחוץ דבר בינו לבין הקיר דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לכלי, וכן צריך מלבושים נאים לתפלה כמו בגדי כהונה [עיין שבת קי"ד א'], והכי נמי לענין השתוות הרגלים ראוי להשוות כמו הכהנים במזבח. .
(ירושלמי ברכות פ"א ה"א)
3ולא תעלה במעלות. מכאן אמרו עשה כבש למזבח קלהר"ל כיון דבהכרח לעלות על המזבח ולירד ממנו שהרי היה גבוה מן הארץ ומעלות אסור לעשות בו משום ולא תעלה במעלות, וא"כ בהכרח לעשות כבש שהוא כמו תל ומתמעט ויורד מראש המזבח עד הארץ, ובדרומו של המזבח היה. .
(מכילתא)
4לא תגלה ערותך. מה ת"ל, והלא כבר נאמר (פ' תצוה) ועשה להם מכנסי בד, אלא שלא ילך פסיעה גסה אלא עקב בצד אגודל ואגודל בצד עקב קלוהוא ס"ל "הלשון אשר לא תגלה ערותך עליו אינו כפשוטו, יען דזה דבר שאי אפשר, כיון שהיו לבושים מכנסים וא"כ היו מכוסים, אלא דרך מליצי הוא שלא לפסוע פסיעה גסה במקום שפוע למעלה ואשמעינן טעם הגנות מפסיעה גסה כזו מפני שעל ידה אפשר להתגלות ערוה, ואע"פ דבנדון זה לא שייך זה אעפ"כ מגונה הוא משום דמציאות אפשרי הוא בכזה, היינו במקום המשופע למעלה וכשאין הולכים מכוסים יפה, ועיין בדרשה הבאה. .
(מכילתא)
5לא תגלה ערותך עליו. מה ת"ל עליו, בו אי אתה פוסע פסיעה גסה אבל אתה פוסע פסיעה גסה בהיכל ובקדש הקדשים קלזעיין מש"כ בדרשה הקודמת, והוא משום דההליכה בהיכל ובקה"ק לא היתה כזו כמו על המזבח ולכן אין חשש שתתגלה הערוה ע"י כסיעה גסה וכמש"כ באות הקודם, ולכן מותר בהם לפסוע פסיעה גסה. .
(שם)