קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסקה 15

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והכהן המשיח תחתיו. מה ת"ל המשיח, לומר לך, דאפילו מבניו של כה"ג אי הוי משוח הוי כה"ג ואי לא לא, מכאן דאפילו כה"ג בן כה"ג טעון משיחה פונראה הרבותא בזה דלא ניליף בזה ממלך בן מלך דא"צ משיחה משום דירושה היא, כדכתיב (פ' שופטים) למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו. .
(הוריות י' יא ב')
2
מבניו יעשה אותה. ת"ר, כהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו, מניין שתהא מנחתו קריבה משל יורשין, ת"ל והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה פזלפי פשטות הלשון היה צריך לכתוב והכהן מבניו המשיח תחתיו, אחרי שמלת מבניו בא לפרש שם הכהן וכמו דכתיב איש מכם, איש מזרעך, ולכן דריש הפסוק בסירוס והכהן המשיח תחתיו, מבניו יעשה אותה, ר"ל שדי מבניו איעשה אותה, שמשל הבנים יעשו המנחה, ויהיה שיעור הכתוב והכהן המשיח, או שהכהן המשיח יביא בעצמו מנחתו כשהוא בחיים או תחתיו מבניו יעשה אותה כשמת, ודוגמא לדרשה זו ממנו בסנהדרין נ"ז ב' על הפסוק שופך דם האדם באדם דמו ישפך, דשדי באדם אסיפא דקרא דשופך דם האדם ישפך דמו באדם, יעו"ש. ובגמרא כאן מבואר דזו דעת ר' יהודה, ור"ש ס"ל דמשל צבור באין, ולפי הכלל דר"י ור"ש הלכה כר"י קבענו כאן כדעתו של ר"י, וע' ברמב"ם. יכול יקריבנה חצאין, ת"ל יעשה אותה – כולה ולא מקצתה פחר"ל יכול יקריבנה הוא חצאין כמו שהיה אביהם מביא חצי עשרון בבקר וחצי עשרון בערב כמבואר לעיל בפ' י"ג, ת"ל אותה, ודי היה לכתוב יעשנה, ובא לרמז שיביאנה כולה בפעם אחת. ומבואר בגמרא דהוא גזירת הכתוב. .
(מנחות נ"א ב')
3
חק עולם. חקה לעולם תהיה פטר"ל שתהא מצוה זו נוהגת לדורות, והוצרך לצווי זה, אע"פ דכל מצות קדשים הם לדורות, אך מפני כי בראש הענין כתיב זה קרבן אהרן ובניו, ולא כתב זה קרבן הכהנים, הו"א דרק אהרן ובניו מדור ההוא נצטוו בזה ולא לדורות, לכך אצטריך חק עולם. .
(שם שם)
4
חק עולם. חביתי כהן גדול באים שתים עשרה חלות, מאי טעמא, אתיא חקה חקה מלחם הפנים צדכתיב ס"פ אמור מאת בני ישראל חק עולם, ומפורש התם שתים עשרה חלות, ועיין מש"כ לעיל בפ' י"ג בדרשה מנחה תמיד. .
(מנחות ע"ו א')
5
כליל תקטר. נאמר כאן כליל ונאמר במנחת כהן הדיוט כליל (פ' ט"ז), מה מנחת כהן הדיוט בלא תאכל אף מנחת כהן גדול בלא תאכל צאועיין בדרשה בפ' הבא כליל תהיה לא תאכל, כל שהיא בכליל תהיה בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו, יעו"ש, וצ"ל דמאן דיליף גז"ש זו דכליל לית ליה הכלל דכל שהיא בכליל ליתן ל"ת על אכילתו, דאל"ה א"צ לגז"ש זו, אחרי דכתיב בה כליל. ודע דהא דאיתא בזבחים צ"א א' מותר שמן מרקיקי כהנים ומנחת כהן משיח צריך לשרוף, פשוט הוא דנסמך בזה על זה הפסוק דכליל תקטר, דמשמע דכל השייך למנחה זו תקטר. .
(שם נ"א ב')
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad