קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 15 · פסקה 18

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
משנה שכר שכיר. מהו משנה שכר שכיר – שכיר אינו עובד אלא ביום וזה עובד ביום ובלילה, הא כיצד, א"ר יצחק, מלמד שרבו מוסר לו שפחה כנענית סחוהולדות שייכים להאדון, הרי דעובדו גם בלילה. ודע דלפי פשטות טעם זה שנתנה תורה בחיוב הענקה יתחייב דאם אין רבו מוסר לו שפחה כנענית כגון שאינו רוצה או אינו רשאי כגון בזמן שאין לו אשה ובנים כמבואר לפנינו ר"פ משפטים אז אין מחויב בהענקה, וזה דבר חדש שלא שמענו מעולם.
ולכן נראה דטעם זה כי משנה שכר שכיר עבדך אינו מוסב לעיקר ויסוד החיוב מהענקה אלא רק אנתינה בלב שלם וברוח נדיבה וברוחב יד וכמבואר לעיל בפסוק ט"ו, ואל יתמרמר על עזבו אותו, וכמש"כ לא יקשה בעיניך בשלחך אותו, ועל זה נותן טעם כי משנה שכר שכיר עבדך, אבל אין ה"נ דגם היכי דלא שייך זה הטעם וכמו שציירנו קיימה מצות הענקה בעיקרה, אשר זה זכתה תורה לכל עובד, ודו"ק. –
ודע דיש להעיר למה לא פרשו הלשון משנה שכר שכיר בפשיטות דשני שכיר הם שלש שנים כמבואר בישעיה ט"ז בשלש שנים כשני שכיר והוא עובד שש שנים, כמש"כ ועבדך שש שנים, וי"ל משום דבזה אין מעלה יתירה שהרי מקבל הוא שכר ששת שנים בעוד שהשכיר מקבל רק שכר שלש שנים, ולכן מפרש שמשנה העבודה הוא באיכות העבודה. וגם י"ל ע"פ מש"כ איזו מפרשים שם דהלשון כשני שכיר אינו מורה על מספר שנות השכיר אלא הכונה בשלש שנים מצומצמות כימי השכיר שמדקדקים בזמנו. לא חסר ולא יתיר, וא"כ אין זה ענין לכאן.
.
(שם ט"ו א')
2
שכר שכיר. שכיר קריי' רחמנא, מה שכיר פעולתו ליורשיו אף זה פעולתו ליורשיו, מלמד שאם מת העבד מעניקין ליורשיו סטובספרי לעיל בפסוק העניק תעניק לו איתא לו ולא יורשיו, והענין צריך באור, כי אם נפרש הכונה שאין מעניקין ליורשי העבד קשה דהגמרא והספרי יחלקו בסברא הפוכה, כי בעוד שהגמרא פריך בפשיטות יורשיו אמאי לא שכיר קרייה רחמנא, יפרש הספרי בפשיטות שאין מעניקין ליורשים, ואם נפרש הכונה שאין יורשי האדון מעניקין [והוא דעת הירושלמי שהבאנו לעיל בפ' י"ג], לא יכוון הלשון, דהול"ל אתה ולא יורשיך, וגם לא קיי"ל כן אלא שגם היורשין מעניקין וכמש"כ לעיל שם, ובהכרח צריך לפרש כאופן הראשון שאין מעניקין להיורשין, ומה דפריך הגמרא יורשיו אמאי לא הוא רק משום דשכיר קרייה רחמנא, כדמפרש, אבל לא מצד הסברא, ודו"ק. .
(שם שם)
3
וברכך ה'. יבול אפי' יהיה יושב ובטל, ת"ל בכל אשר תעשה עעיין מש"כ בפ' בראשית בפ' לעבדה ולשמרה, וכן כתיב ואספת דגנך, כי חוק שם הקב"ה שיעבוד כל איש לביתו ולישוב העולם, ונפטרים מעבודה רק חכמים מצויינים שתורתם אומנתם כידוע באגדה דברכות ל"ה ב' ובכ"מ בש"ס וכמבואר לפנינו ס"פ עקב. [ספרי].
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad