אשר יולד. המבכרת המקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים, ואם יצא רובו יקבר, מאי טעמא, דקרינן ביה אשר יולד עאר"ל בשיעור יציאה כזו נקרא ילוד וחלה קדושה עליו והוי כבכור שמת שצריך קבורה.
.
(חולין ס"ט ב' ברש"י)
(חולין ס"ט ב' ברש"י)
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 15 · פסקה 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשר יולד וגו' תקדיש. משעת לידתו הוא קדוש, מלמד שהבכור אתה מונה לו שנה משעת לידתו עבר"ל ולא משעה שנרצה לקרבן דהיינו משמונת ימים, כמש"כ ומיום השמיני והלאה ירצה. ומסקנת הגמרא הבבלית בר"ה ו' ב' דזה רק בבעל מום שנולד במומו שעומד לישחט, אבל בתם שעומד להקרבה מונין לו משעה שנרצה לקרבן דהיינו מיום השמיני ללידתו.
.
(ירושלמי ר"ה פ"א ה"א)
(ירושלמי ר"ה פ"א ה"א)
בבקרך ובצאנך. למעט שותפות עובד כוכבים שפטורה מן הבכורה עגוכן מותר בגיזה ועבודה, ואין לומר דבא למעט שותפות בכלל אפילו עם ישראל, יען דכמו כן כתיב בענין בכור גם בלשון רבים בקרכם וצאנכם (לעיל י"ב ו'), וזו היא דעת חכמים כאן בברייתא, אבל במשנה בכורות ב' א' ילפי פטור שותפות עובדי כוכבים בבכור מלשון כל פטר רחם בבני ישראל (פ' בא) או מפסוק דפ' במדבר הקדשתי לי כל בכור בישראל ודרשינן בישראל ולא בעובדי כוכבים, ותוס' שם ד"ה והמשתתף כתבו דשניהם צריכי, דמכאן ילפינן פטור שותפות עובדי כוכבים בהעובר ומן בישראל למדין פטור שותפות עובדי כוכבים בהאם, יעו"ש, אבל לא משמע כן מסוגיא שלפנינו, אלא דמאן דיליף מן בקרך וצאנך ממעט כל מיני שותפות, משום דאל"ה היה הגמרא שקיל וטרי אליבא דר' אלעאי מנ"ל פטור שותפות בהאם. ולבד זה דבריהם מופלאים, דבאמת לא משכחת לה שותפות בהעובר אם לא שיקנה לו גם חלק בהאם, דאל"ה נחשב העובר דבר שלא בא לעולם שאין מקנין אותו, וכך כתבו התוס' עצמם בריש בכורות שם, וצ"ע.
ויש להעיר נ"מ אם ניליף פטור שותפות עובדי כוכבים מבכורה מפסוק בקרך וצאנך או מן בישראל, והוא לענין בהמת הפקר אם חייבת בבכורה לאחר שזכו בה, דבקרך וצאנך משמע שלך, משא"כ בישראל ודוחק לומר דבישראל ממעט הפקר, ואיך שהוא חידוש גדול שלא העירו הפוסקים בפרט עקרי כזה. .
(חולין קל"ה א')
ויש להעיר נ"מ אם ניליף פטור שותפות עובדי כוכבים מבכורה מפסוק בקרך וצאנך או מן בישראל, והוא לענין בהמת הפקר אם חייבת בבכורה לאחר שזכו בה, דבקרך וצאנך משמע שלך, משא"כ בישראל ודוחק לומר דבישראל ממעט הפקר, ואיך שהוא חידוש גדול שלא העירו הפוסקים בפרט עקרי כזה. .
(חולין קל"ה א')
הזכר. יכול אפי' יצתה נקבה לפניו, ת"ל (פ' בא) פטר כל רחם עדולולא זאת הו"א אפילו יצתה נקבה לפניו, ואע"פ דכתיב בכור, הו"א כל שהוא בכור לשנים לאחיו הזכרים, וכמו ותאמר הבכירה אל הצעירה, וע"ע לפנינו בפ' בא.
.
(בכורות י"ט א')
(בכורות י"ט א')
הזכר. להוציא טומטום ואנדרוגינוס שפטורין מן הבכורה עהדאינו בכור כלל אלא בריה בפני עצמה. ואמנם זה הוא רק בכלל הענין, אבל בפרטיו יש חילוק בין אנדרוגינוס לטומטום, דבאנדרוגינוס אין לו כל דין בכור, אבל בטומטום בבהמה שאין זכרות ונקבות שלה במקום אחד, אז אם מטיל מים במקום זכרות הוי זכר [לתנו לכהן] ובמטיל במקום נקבות הוי נקבה.
.
(שם מ"ב א')
(שם מ"ב א')
תקדיש לה'. תניא, מניין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו, ת"ל כל הבכור אשר יולד תקדיש לה' עור"ל אע"פ שהוא קדוש מאליו בכ"ז מצוה להקדישו בפה לשם בכור, והא דכתיב בפ' בחקתי (כ"ז כ"ו) אך בכור שור אשר יבכר לה' לא יקדיש, בא להורות שאם מתפיס על בכור שם קרבן אחר עובר בלאו. ומה דנ"מ בזה שאם לא הקדישו קדוש מאליו הוא לענין זה שא"צ לברך כשנותנו לכהן, משום דכל היכי דאיתא בי גזא דרחמנא הוא, ולא דמי לבכור אדם ופטר חמור דמברכין על הנתינה לכהן, משום דהתם מברכין על מצות הפדיון, והיינו על הממון שנותן לכהן תמורתו. וע"ע לפנינו בפ' בא בפסוק באדם ובבהמה כתבנו עוד בענין זה.
.
(ערכין כ"ט א')
(ערכין כ"ט א')
לא תעבד וגו'. תניא, אין לי אלא שור בעבודה וצאן בגיזה, מניין ליתן את האמור של זה בזה ואת של זה בזה, ת"ל לא תעבוד ולא תגוז עזו' מוסיף על ענין ראשון וילמדו שניהם זה מזה, והרבותא בזה אע"פ שאין דרך גיזה בשור ועבודה בצאן.
.
(חולין קל"ז א')
(חולין קל"ז א')
בבכר שורך. בבכור שורך אי אתה עובד, אבל אתה עובד בבכור אדם עחנראה לפרש ענין זה ע"פ מ"ש בסוף זבחים קי"ג ב' דבכור וכהן בכלל מעלה אחת להן, דקודם שהוקבעו כהנים לעבודת הקודש היתה עבודה בבכורות, ובכהנים קיי"ל המשתמש בהם מעל [עיין ירושלמי ברכות פ"ח ה"ד ובט"ז לאו"ח ס"ס קכ"ח ולפנינו בר"פ אמור כ"א ח' בדרשה וקדשתו] קמ"ל דבבכור אינו כן. ונראה הטעם בזה משום דכיון דבכור אדם שייך בו פדיון אין קדושתו חמורה כ"כ כקדושת כהנים, משא"כ בכור בהמה אין בו פדיון.
.
(בכורות ט' ב')
(בכורות ט' ב')
בכור צאנך. בכור צאנך אי אתה גוזז, אבל אתה גוזז פטר חמור עטזו דעת ר' שמעון, ודעת ר' יהודה דצאנך בא למעט שלך ושל אחרים, והוא לטעמיה בריש בכורות דשותפות עובדי כוכבים חייבת בבכורה, ולכן צריך למעט גיזה בבכור שותפות, משא"כ לדידן דקיי"ל שותפות עובדי כוכבים פטורה בכלל מן הבכורה כמש"כ בדרשה לעיל א"צ היתר לגיזה אחרי דחולין גמורים הוא, ולכן השמטנו מבפנים דעתיה דר' יהודה אע"פ דבכ"מ ר"י ור"ש הלכה כר"י.
.
(שם שם)
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad