קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסקה 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וראה הכהן שנית, מלמד – שכהן שרואהו בראשונה רואת בשניה לומדייק מלשון הכהן בה' הידיעה, דמשמע הכהן הידוע, וע"כ הוא הכהן שראהו מקודם. ומסיים בתו"כ ואם מת רואהו כהן אחר, ועיין ס"פ זו. .
(שם)
2
והנה כהה הנגע. יכול כהה למטה מארבע מראות ת"ל הנגע, הא כיצד, כהה ממראו לזענין הארבע מראות בנגעים בארנו בפתיחה לפרשה זו סעיף ד', ומיירי כגון שירדה ממראה בהרת למראה שאת וכן להלאה. ונראה דצ"ל ת"ל ולא פשה הנגע, והבאור הוא ע"פ מה דקיי"ל בנגעים דאם כהה למטה מד' מראות טהור בכל אופן אפילו אם פשה, וא"כ איך אמר כאן בתנאי ולא פשה דוקא, אחרי דאם למטה מד' מראות טהור אפילו אם פשה, אלא ע"כ צ"ל דעדיין לא כהה עד למטה מארבע מראות אלא ירדה ממדרגתה שהיתה בראיה ראשונה וכפי שיתבאר בסמוך, ואז תלוי הדבר בפשה ולא פשה. .
(שם)
3
והנה כהה הנגע. שאם העז וכהה כאלו לא העז, הנגע, שאם כהה והעז כאלו לא כהה, ולא פשה, שאם כנס ופשה כאלו לא כנס, הנגע, – שאם פשה וכנס כאלו לא פשה לחכלל הדבר שאזלינן בתר המראה וערך ההיקף שיתראה בו הנגע בסוף ימי ההסגר, שאם העז וכהה, ר"ל שמתחלה היתה עזה ובסוף ההסגר כהה, אינה בהרת רק ספחת, שהרי הכתוב אומר שהבהרת שכהה מספחת היא, וכאלו לא העז בתחלה רק היתה מספחת מתחלתה, וכן אם היתה כהה בתחלה ובסוף ההסגר נעשית עזה, דינה כאלו לא כהה רק כאלו היתה כן מתחלה. וטעם הדיוק מלשון והנה עיין מש"כ בסמוך אות מ"ז, והוא הדין שאם מתחלה כנס ובסוף פשה ולהיפך, כמבואר. .
(שם)
4
מספחת היא. אעפ"י שנשתנו מראיה לטר"ל דבהא דכתיב מספחת היא בא להורות שלא רק אם לא נשתנה מראיה הוי מספחת ולא נגע חדש, אלא אפילו אם נשתנה ג"כ הוי מספחת. ודע דמש"כ רש"י בפסוק זה שאם לאחר ההסגר השני עמד הנגע בעיניו היינו במצב אחד שלא כהה וגם לא פשה שהוא טמא, ובאמת שכן משמע פשט הפסוק, אבל הרמב"ן בנמוקיו הקשה עליו מסוגיא דמגילה ח' ב' שאמרו שם דמצורע מוסגר צרעתו תלויה בימים ולא בגופו, ואלו היה צריך שתהיה דוקא כהה אז הוי צרעתו תלויה בגופו, יעו"ש. ומש"כ הרא"מ בזה לדעתי אין הדברים מחוורין כלל, והיותר פלא שרש"י עצמו פירש שאם לא ימצא בסוף שבוע שני סימן טומאה, שער לבן או פשיון, יטהרנו אע"פ שהנגע עמד בעיניו, וצ"ל דכאן פירש רש"י ע"ד פשט הכתוב, וצ"ע. .
(שם)
5
וכבס בגדיו. מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה מר"ל שיכבס בגדיו כדי שלא יטמא משכב ומושב ובביאה לבית כדין שארי טמאים. .
(תו"כ)
6
וטהר. מאי וטהר, טהור השתא מלטמא בביאה למפרע מאבאור הענין דקשה לו הלשון וטהר דמשמע טהור מכבר, ובאמת הול"ל ויטהר, ולכן דריש דבא להורות דטהור השתא מלטמא בביאה מחומרי מצורע שמטמא אדם וכלים הנכנסין עמו לבית שאפילו חזרה המספחת ופשתה ונטמאת טהור ואהני ליה טבילה לטהר את הכלים הבאים עמו לבית. .
(מגילה ח' ב')
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad