וישאוהו במוט בשנים. ממשמע שנאמר במוט איני יודע שבשנים יבדמוט יש בו שני קצוות, ואף כי אפשר גם לאחד לישא אותו על כתפו, אך סתמא היכי שטעון משא נושאין אותו בשנים, והרא"מ כתב דעיקר הראי' מלשון וישאוהו, אבל אין זה מוכרח, דלשון זה כתיב אכולהו מרגלים, וגם אין לשון הגמרא מדוקדק לפי"ז, דהו"ל לומר ממשמע שנאמר וישאוהו וכו'.
ומה תלמוד לומר בשנים – בשתי מוטות, א"ר יצחק, טורטני וטורטני דטורטני, הא כיצד, שמונה נשאו אשכול, אחד נשא רמון ואחד תאנה, יהושע וכלב לא נשאו כלום, או משום דחשיבי או משום שלא היו באותה עצה יגבלשון יון הוי טורטני קנה של מאזנים, וע' נדה י"ד א' הא דמטרטין ופירש"י ירך מכאן וירך מכאן. והנה רש"י ותוס' האריכו בבאור דרשה זו, ועי' במהרש"ל ובמפרשים ולי נראה לפרש בפשיטות, כי כדי שלא ימוטו הפירות מהמוט מפני כובד משאם עשו שני מוטים ארוכים ובכל מוט בשני קצותיו הניחו מוט לרחבו של מוט הגדול, ועל שני קצוות המוט הקטן היו תלוים האשכלות, וכל אשכול תמך איש אחד, כציור זה % ונמצא שבכלל היו נושאים המוטות עם האשכלות שמונה אנשים לבד אחד שנשא רמון ואחד תאנה, ויהושע וכלב לא נשאו כלום, כדמפרש.
.
(שם שם)
(שם שם)