1ויעלו בנגב ויבא. ויבאו מבעי ליה, אמר רבא, מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות והתפלל שינצל מעצת מרגלים, והיינו דכתיב (י"ד כ"ד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו טסמך אסיפא דקרא והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה וכתיב ביהושע י"ד ויתן את חברון לכלב ש"מ דכלב הוא דאזיל לחברון ששם האבות קבורים לתכלית המבואר כאן.
.
(סוטה ד"ד ב׳)
2ושם אחימן וגו׳. תניא, אחימן – מיומן שבאחים, ששי – שמשים את הארץ כשחתות, תלמי – שמשים את הארץ תלמים תלמים, דבר אחר אחימן – שבנה ענת, שש, בנה אלש, תלמי בנה תלבוש, ילידי ענק – שמעניקים את החמה בקומתם ינראה דלכן מפרש כל השמות הללו במובן איזו מלה, יען כי לא יתכן שכל אלה הם שמות העצם, משום דלאיזו נ"מ פירש הכתוב שמותיהם, ולכן מפרש שכל אלה הם כנויים לגבורתם ועזותם ואימתם של אנשי המדינה, ואע"פ כן לא הלך כלב בעצת המרגלים.
ודריש אחימן – מיומן שבאחיו, ואולי צ"ל מיומס שבאחיו והוא מלשון ראש ונשיא, וכמ"ש בבמד"ר פ"י כל שבט ושבט היה לו מיומס שלו, ואולי הכונה בזה להורות שהנהגת המדינה אצלם בסדר ובמשטר, ועם כזה קשה יותר לנצח מאשר עם פרא בשאין לו שוטר וקצין, כנודע, ואע"פ כן בטח כל בהקב"ה וכמש"כ, וע' בחולין צ"ו א' המיומן שבירך, ואפשר קצת לכוין לפי"ז גם לשון זה כאן, ואין להאריך.
ועוד דריש ששי שמשים את הארץ כשחתות, ותואר הוא על גבורתו הנמרצה עד שבפסיעותיו הוא כמו משחית את הארץ ואולי צ"ל נשחתת, ודריש כן משני שיני"ן שבששי, ורש"י כאן כתב לשון ששי לא פורש לנו, עכ"ל, ולפלא הוא שביומא י' א' פירש דהוא מלשון השאת והשבר ושין אחד לבדו שורש בתיבה, עכ"ל, ולא יפלא דאות אחד יהיה שורש בתיבה, דמצינו כהאי גונא בחולין קט"ו ב' דריש הפסוק דפ' תצא פן תקדש – פן תקד אש, והוי השי"ן דתקדש לשם שלם אש, וכן באגדה דחגיגה י"ב א' מאי שמים – אש ומים, הרי דהשי"ן הוא שם שלם אש, וכ"כ רש"י ביחזקאל ז' א' על הפסוק ולא נה בהם, ואין בתיבה רק ה' יסודי, וכ"כ רזוו"ה בכונת רש"י פ' צו (ו' י"ד), וכן יתפרש לפי"ז כל אות שי"ן שימושי שהוא בא במקום מלה שלמה – אשר, כמו אשרי העם שה', במקום אשר ה', שככה לו במקום אשר ככה לו, עד שקמתי דבורה, במקום עד אשר קמתי, והרבה כהנה, וכן אפשר לפרש ע"פ זה המלה בשגם הוא בשר ויתפרש כמו באשר גם הוא בשר.
ואולם בנוגע לשם ששי לא היה צריך רש"י לפרש משום דהשי"ן הוא שורש בתיבה, יען כי בלא"ה מצינו בשמות קיצור הברת האותיות, וכמו השם ראובן הוא קיצור מן ראה ה' בעניי, וה"נ הוא רק קיצור הברת האותיות.
ושוב דרשו, תלמי שמשים את הארץ תלמים תלמים כתלמי המחרישה מפני גבורתו, או על שם בנין הערים או ע"ש גובהן שמגיע עד לחמה, והוא ע"ד ההפרזה כמו ערים בצורות בשמים, וכל זה הוא ציור לגבורתם כמש"כ.
.
(שם שם)
3נבנתה לפני צוען מצרים. מאי נבנתה, אילימא נבנתה ממש, וכי אפשר שיבנה אדם בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול, שנאמר (פ׳ נח) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, אלא שהיתה בנויה על אחת שבע מצוען יאר"ל ע"כ אין לפרש שנבנתה ממש, שהרי כפי המתבאר הי' כנען קטן שבבנים ומצרים הוי שני לבניו של חם, וא"כ לא יתכן שיבנה עיר לכנען שבע שנים קודם שבנה למצרים, ולכן ע"כ בא לרמז שהיתה בנויה בכל טוב על אחת שבע, ולשון שנים יתפרש מלשון שונים וכמו שאמר וחברון בנויה בפירות ובכל טוב שבע מונים מצוען מצרים.
וגם יש לפרש הכונה נבנתה – נשתכללה וכמו ויבן וגו' את הצלע וגו' לאשה (בראשית) והכונה דאף שבהבנין הפשוט היתה חברון מאוחרה לצוען, אבל בשכלולה בכל טוב קדמה חברון לצוען שבע שנים, כלומר שנים הרבה נשתכללה וזהו שאמרו על אחת שבע.
.
(סוטה ל"ד ב׳)