וכי יתן. רב פפא דמי, כתיב כי יתן וקרינן כי יותן, הא כיצד, כי יותן דומיא דכי יתן, מה כי יתן דניחא ליה אף כי יותן דניחא ליה קנזובב"מ כ"ב ב' הלשון מה כי יתן לדעת אף כי יותן לדעת, והכוונה אחת היא שצריך שידע בנתינה ורוצה בה, ועל זה הכלל והיסוד סובבים הולכים כל הדינים במס' מכשירין, וכלל הדבר, דאפי' אם נפלו המים מעצמן רק אם כשנודע לו היה ניחא ליה מכשרי לקבל טומאה. –
והנה לא נתבאר אם רצון זה תלוי רק בהבעלים לבד או רק בדעת איזו אדם בעלמא, ואע"פ שפשטן של דברים משמע דתלוי בהבעלים, אך הנה ממשנה דמכשירין (פ"ד מ"ז) לא משמע כן, דכך איתא התם, פירות שנפלו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן אין הפירות בכי יותן, ואם בשביל שיודחו ה"ז בכי יותן, ר"ל שמוכשרין הפירות לקבל טומאה דאחשבה להך נפילות הפירות ע"י שחשב שיודחו ידיו בנטילתן, הרי מבואר דגם איש אחר יכול לחשבן למוכשרים ע"י רצונו, דכן מורה פשטות הלשון מי שהיו ידיו טמאות – מאן דהוא. .
(קדושין נ"ט ב')
והנה לא נתבאר אם רצון זה תלוי רק בהבעלים לבד או רק בדעת איזו אדם בעלמא, ואע"פ שפשטן של דברים משמע דתלוי בהבעלים, אך הנה ממשנה דמכשירין (פ"ד מ"ז) לא משמע כן, דכך איתא התם, פירות שנפלו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן אין הפירות בכי יותן, ואם בשביל שיודחו ה"ז בכי יותן, ר"ל שמוכשרין הפירות לקבל טומאה דאחשבה להך נפילות הפירות ע"י שחשב שיודחו ידיו בנטילתן, הרי מבואר דגם איש אחר יכול לחשבן למוכשרים ע"י רצונו, דכן מורה פשטות הלשון מי שהיו ידיו טמאות – מאן דהוא. .
(קדושין נ"ט ב')