את הפר הראשון. מה ת"ל הראשון – שיהא ראשון לפר העדה, מכאן שאם פר המשיח ופר העדה עומדים להקריב – פר המשיח קודם עחנראה דאין הכונה מה ת"ל כלל הראשון, דהא אצטריך לענין המכון, שיעשו את זה כאשר עשו את הראשון, אלא הכונה דלא שייך כאן לשון הראשון, יען דראשון ושני שייך בדבר כללי אחד המתחלק לחלקים שונים, משא"כ בדברים נפרדים ואינם שייכים זל"ז, כמו הכא שמקודם איירי בפר כהן משיח וכאן איירי בפר העלם דבר של צבור, ולפי"ז הול"ל כאן כאשר עשה לפר המשיח, ועל זה אומר דלשון הראשון בא לרמז שבעמדו להקריב יחד עם פר העדה [הוא פר העלם דבר] הוא ראשון במעלה להקריב, ובגמרא מפרש טעם הקדימה משום דמשיח מכפר ועדה מתכפרת דין הוא שיקדים מכפר למתכפר, כמו בפ' אחרי וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל, מעיקרא בעדו והדר בעד קהל ישראל, וע' מש"כ שם. –
וע' בתו"כ כאן מסיים בדרשה זו יכול אף שעירי עבודת כוכבים יקדמוהו, ר"ל השעירים הבאים על חטא ע"ז (פ' שלח) ת"ל פר, פר ראשון ואין שעירי עבודת כוכבים ראשונים, ע"כ, אבל בגמרא כאן בא דין זה מצד הסברא, משום דפר העדה נקרא חטאת, כדכתיב חטאת הקהל הוא, ושעירי ע"ז נקראים עולה וקיי"ל דחטאת קודם לעולה, כפי שיתבאר לקמן ה' ח', ולכן השמטנו דרשה זו. .
(הוריות י"ג א')
וע' בתו"כ כאן מסיים בדרשה זו יכול אף שעירי עבודת כוכבים יקדמוהו, ר"ל השעירים הבאים על חטא ע"ז (פ' שלח) ת"ל פר, פר ראשון ואין שעירי עבודת כוכבים ראשונים, ע"כ, אבל בגמרא כאן בא דין זה מצד הסברא, משום דפר העדה נקרא חטאת, כדכתיב חטאת הקהל הוא, ושעירי ע"ז נקראים עולה וקיי"ל דחטאת קודם לעולה, כפי שיתבאר לקמן ה' ח', ולכן השמטנו דרשה זו. .
(הוריות י"ג א')