ועשה לה. לה – לשמה, מכאן למגילת סוטה דבעינן כתיבה לשמה קנהואע"פ דהאי לה לא כתיב בענין כתיבה, אך מדכתב זה בסוף כל המעשים, ממילא גם כתיבה בכלל שצריך לשמה.
. (סוטה י"ח א׳ ברש"י)
את כל התורה. השקאת סוטה כשרה כל היום, מאי טעמא, כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה, וכתיב התם (פ' שופטים) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט, מה משפט ביום אף תורה ביום קנווהא דמשפט ביום ילפינן מדכתיב בפ' פינחס והיה ביום הנחילו את בניו והיתה זאת לכם לחוקת משפט מה נחלה ביום אף משפט ביום, כפי שיתבאר שם, וכיון דמצות השקאת סוטה ביום ממילא כשרה כל היום ע"פ הכלל כל דבר שמצותו ביום כשר כל היום.
. (מגילה כ׳ ב׳)
את כל התורה. וכתיב התם (פ׳ שופטים) על פי התורה אשר יורוך, מה התם בשבעים ואחד אף הכא בשבעים ואחד, מלמד שהיו מעלין אותה לב"ד הגדול בירושלים קנזטעם העלתה לב"ד הגדול י"ל דהוא כדי לאיים עליה שתודה ולא יצטרך למחוק את השם, כאשר כן היו עושין לתכלית זה כמה דברים, כמבואר לפנינו בהמשך הפרשה.
. (סוטה ז׳ ב׳)
את כל התורה. אמר רבא, מגילת סוטה שכתבה בלילה פסולה, מאי טעמא, כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה, וכתיב התם (פ׳ שופטים) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט, מה משפט ביום אף מגילת סוטה ביום קנחעיין מש"כ באות קנ"ו וצרף לכאן.
. (שם י"ז ב׳)
את כל התורה. תניא, מגילת סוטה שכתב אות אחת ומחק אות אחת וכתב אות אחת ומחק אות אחת פסולה, דכתיב ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת קנטר"ל שכתב אות אחת ומחקה וחזר וכתב אות שניה ומחקה וכן להלאה וחשב בזה לקיים גם מצות מחיקה, פסול. וטעם הדבר משום דכך משמע ליה הלשון כל התורה הזאת, עד שתהא כתובה כולה כאחת.
. (שם י"ח א׳)