כי הניא אביה. נדרה וחזרה ואמרה יודעת אני שכל נדרים שהיה אבא שומע היה מיפר, יכול יהיה מופר, ת"ל כי הניא אביה, אם הפר מופר ואם לאו אינו מופר נשאין הולכים בזה אחר אומדנא, כגון שרגיל בכך להפר, אין אומרים אלו שמע גם הפעם היה מיפר, אלא שצריך שיפר מפורש. ועיין מש"כ בזה בפ' הקודם אות מ"ז. –
ודע דאיתא בברייתא נדרים ע"ט א' חומר בהקם מבהפר שהמקיים בלבו קיים, הפר בלבו אינו מופר, וטרח הר"ן לבאר חילוק דין זה ע"פ הסברא לבד, כמו שאין מקור לזה, ואני תמה, הרי דבר זה מפורש כמעט בתורה, כי בקיום כתיב והחריש לה אז וקמו כל נדריה, הרי דאם רק החריש דהיינו קיום בלב די להקים, ובהפרה כתיב ואם הניא אביה, ולשון זה מורה שמונע בה מלקיים נדרה, והיינו שגוער בה, והרי ע"כ אין זה אלא בפה. [ספרי].
ודע דאיתא בברייתא נדרים ע"ט א' חומר בהקם מבהפר שהמקיים בלבו קיים, הפר בלבו אינו מופר, וטרח הר"ן לבאר חילוק דין זה ע"פ הסברא לבד, כמו שאין מקור לזה, ואני תמה, הרי דבר זה מפורש כמעט בתורה, כי בקיום כתיב והחריש לה אז וקמו כל נדריה, הרי דאם רק החריש דהיינו קיום בלב די להקים, ובהפרה כתיב ואם הניא אביה, ולשון זה מורה שמונע בה מלקיים נדרה, והיינו שגוער בה, והרי ע"כ אין זה אלא בפה. [ספרי].