כי יגרתי וגו'. א"ר אלעזר, גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו, דאלו במשה כתיב כי יגורתי מפני האף והחמה ואלו בעושה צדקה בסתר כתיב (משלי כ״א:י״ד) מתן בסתר יכפה אף ושוחד בחיק חמה עזה טר"ל דעושה צדקה בסתר יותר משכך חמה מאשר משה רבינו בתפלה, ואע"פ דבודאי גם משה רבינו היה עושה צדקה בסתר, כתבו התוס' דאולי באותה שעה כבר תמה אותו זכות, עכ"ל, ועיין בחא"ג וצ"ע. ולו"ד י"ל דלא בא הדורש הזה לשלול חלילה ממשה רבינו זכות צדקה בסתר, אלא שדבר ע"ד ההפרזה להפליג מעלת הצדקה בסתר וסמך על פסוק זה, ותו לא מידי.
. (ב"ב ט' ב')
מפני האף והחמה. והא כתיב (ישעי, כ"ז) חמה אין לי, איבעית אימא תרי חמה הוו, ואיבעית אימא גונדא דחמה ילא נתבאר בכלל מהו ענין תרי חמה ומהו גונדא דחמה, והר"ן פירש גונדא דחמה חיל של חמה ולא חמה עצמה, וכמה סתומים ודחוקים הדברים והעניין.
ומה שנראה לי בזה ע"פ מ"ש בע"ז ד' א' כתיב חמה אין לי וכתיב נוקם ה' ובעל חמה, כאן לישראל וכאן לעובדי כוכבים, ע"כ. ומבואר מזה דאין להקב"ה חמה כלל על ישראל, ולפי"ז י"ל כיון דהפסוק שלפנינו כי יגורתי מפני האף והחמה איירי בחטא העגל, והסברא מחייבת דבמעשה העגל נחשבים כעובדי כוכבים, משא"כ בשאר עבירות אע"פ שחטאו ישראל הם, ולפי"ז יתבאר הענין מתרי חמה, כלומר הא דכתיב חמה אין לי איירי בשאר עבירות שנחשבו כישראל אין לו להקב"ה עליהם כלל חמה, והא דכתיב כי יגרתי מפני האף והחמה, זה הוא במעשה העגל שנחשבים כעובדי כוכבים יש לו עליהם חמה, ודו"ק.
ובזה יתיישב קושיית התוס' בשבת נ"ה א' וז"ל, תימא לרשב"א, דאמרינן בפ"ק דע"ז ד' א' כתיב חמה אין לי וכתיב נוקם ה' ובעל חמה ומשני כאן לישראל כאן לעובדי כוכבים אלמא דאין להקב"ה חמה על ישראל, וקשה אההיא דע"ז דבנדרים ל"ב א' אמרו כתיב חמה אין לי וכתיב כי יגורתי מפני האף והחמה ומשני תרי חמה הוו, עכ"ל. ור"ל וקשה הרי מבואר דיש להקב"ה חמה על ישראל, ובמה שכתבנו הכל מבואר באר היטב, כיון דפסוק זה המורה על הוית החמה איירי בחטא העגל דנחשבים כעובדי כוכבים, ומכוון זה לפסקא דגמרא דע"ז, ודו"ק. –
ומ"ש גונדא דחמה י"ל ע"פ באורנו הנזכר ע"פ מ"ש בסנהדרין ק"ב א', אין לך כל פורעניות שבאה לעולם שאין בה חלק מעגל הראשון שנאמר בחטא העגל וביום פקדי ופקדתי, וגונדא הוא לבוש שחור, כמש"כ בערוך, ור"ל אין לך כל פורעניות שבאה לעולם שאינה לבושה בעון העגל, ולכן אם נמצא באיזה פעם ענין חמה בעון אחר, הוא מפני שיש בו שורש עון העגל, ועיין בזה.
. (נדרים ל"ב א')