והנה מראהו עמוק. מניין לרבות את השוה ואת הגבוה ת"ל והנה אין מראה עמק מן העור קכטר"ל דליכא למימר דוקא עמוק, דהא בכ"מ בפרשה זו כתיב והנה אין מראה עמוק והסגיר.
וא"כ למה נאמר ומראהו עמק, יכול אם נתקו אדם יהא טמא, ת"ל מראהו עמק – בידי שמים קלר"ל כמו שמראהו עמוק הוא רק בידי שמים, כמו כן אם נתקו השערות ע"י אדם אינו מטמא.
. (שם)
שער צהב. צהב – ולא ירוק ולא אדום ולא לבן קלאומפרש למה הוא דומה מראה צהוב למראה זהוב, והוא עפ"י התחלפות אות צ' בז' שהם ממוצא אחד, וכן תרגם יונתן כחיזו דהב. ונראה דממעט ג' מראות אלו משום דשלש פעמים כתיב בפרשה זו שער צהוב, כאן ובפסוק ל"ב ובפסוק ל"ו. ומה שאינו ממעט מראה שחור, פשוט הוא משום דמראה שחור מבואר בפרשה דסימן טהרה הוא ואין צריך למעוטי.
. (שם)
דק. לקוי קצר, דברי ר' עקיבא קלבר"ל לא רק דק בעוביו אלא אפי' דק באורך, ור"ל שלקו בארכם, ובאמת מצינו לשון דק לא רק במובן דק בעוביו אלא בכל דבר לפי ענינו, וכמו אבק דק וכדומה.
. (שם)
נתק הוא. יכול יהיה מוסיף על ארבע מראות שבעור הבשר ת"ל וטמא אותו נתק הוא קלגר"ל יכול שגם בצרעת הראש לא יהא מטמא רק באחת מארבע מראות [ע' הקדמה לפרשה זו סעיף ד']. וסימן נתק הוא תוספת סימן טומאה לסימני המראות ת"ל וטמא אותו נתק הוא ולשון זה מורה שעיקר הטומאה מחמת שנתק הוא וא"כ ממילא מבואר שא"צ סימן אחר לטמאו.
. (שם)
נתק הוא. יכול תהא הבהרת מטמא בראש ובזקן קלדר"ל יכול שלבד סימן נתק יהיו נוהגים גם טומאת ד' מראות נגעים בראש ובזקן [ותפס בהרת מפני שהיא המראה היותר לבנה וטמאה כמבואר ריש פרשה זו].
ת"ל נתק הוא צרעת הראש וגו', אין לראש ולזקן אלא טומאת נתקים בלבד קלהדרק נתק מטמא בהם ולא שאר סימני טומאה שבכל הגוף.
. (תו"כ)