1ואיש או אשה. אין לי אלא איש ואשה, טומטום ואנדרוגינוס מניין ת"ל או קכדדהלשון או כתיב בכ"מ רק היכי שיש לטעות דהכונה שניהם ביחד, משא"כ הכא דאי אפשר לטעות בזה הול"ל איש ואשה, וכמו דכתיב בפ' ויקהל כל איש ואשה אשר נדב לבם (ל"ה כ"ט) ולכן דריש מאו לרבות טומטום ואנדרוגינוס שהוא או איש או אשה, וזה הוא ע"ד אסמכתא, אבל באמת לפי מש"כ הרמב"ן ריש פרשה זו בטעם טומאת נגעים ושילוחם חוץ למחנה מפני שמזיקים לחברת האדם וישוב העולם ע"י מחלתם וזוהמתם המתדבקת, ממילא אין נ"מ לדינא בין איש ואשה בין טומטום ואנדרוגינוס. –
ודע דהא דכתיב ואיש או אשה כי יהיה וגו' בראש או בזקן, אע"פ דאין זקן לאשה, מפרש בקדושין ל"ה ב' דסתם נשים אין להם זקן, אבל משכחת לה זקן באשה, ובהדיא תניא בברייתא זקן האשה הרי הוא כזקן לכל דבריהם, ומפרש שם דהיינו לענין נגעים, יעו"ש.
.
(שם)
2כי יהיה בו. להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא קכהכונת דרשה זו להדין המבואר במשנה ז' פ"י דנגעים שני נתקים זה לפנים מזה ושיטה של שער מפסקת ביניהם [כגון שהיה נתק כגריס מרובע ושיטה של שער מקיפו סביב וחוץ לאותה שיטה מקיף נתק כגריס כל סביבותיה דהיינו רצועה של נתק ברוחב כעדשה מקפת את השטח של שער שזהו שיעור הנתק המקיף השערות המבוצרות] – נפרץ ממקום אחד טמא, משני מקומות טהור [ר"ל אם הסגירן ובימי ההסגר נפרץ שער של אותה השיטה ממקום אחד טמא, משום דפשה הנתק, ואם משני מקומות, היינו שאותה שיטה נפרצה למעלה ולמטה ונשארו מאותה שיטה ב' שערות באמצע, טהור משום דמבוצרות הן ומצילות מן הטומאה], וזהו שאמר כאן להביא נתק שבתוך נתק, דמשכחת טומאה בשני נתקים זה לפנים מזה. וטעם הדיוק יש לומר משום דכיון דכתיב מקודם איש או אשה הול"ל כי יהיה בהם, וכמו דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו', ולכן דרשו דהלשון בו אינו מוסב על איש או אשה, רק על מ"ש נגע בראש, וכאלו היה כתוב כי יהיה נגע בראש ובו נגע דהיינו נגע בתוך נגע וכפי שביארנו. וע"ע השייך לדרשה זו לקמן בפסוק ל"ז בדרשה נרפא הנתק ומה שכתבנו שם.
.
(שם)
3בראש או בזקן. מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה קכושאם היה נתק כחצי גריס בראש וכחצי גריס בזקן אין מצטרפין, וכפי הנראה טעם הדיוק מלשון או, ר"ל מדלא כתיב בראש ובזקן, ולא היינו טועין לומר שהכונה שיהיה דוקא בראש ובזקן ביחד, דהא כיון דקאי גם אאשה, ובסתם אשה לא שייך זקן, [אע"פ דמשכחת לה כמשכ"ל אות קכ"ד, אך דבר הכתוב בהוה], לכן בראש ובזקן בודאי הכונה בראש או בזקן, וא"כ למה כתיב מפורש או, ובא להורות דאין מצטרפין.
, יכול לא יצטרפו אבל יפשו מזה לזה קכזשאם יש נגע בראש ופשה לזקן או להיפך יהיה מטמא בפשיון זה.
ת"ל צרעת הראש או הזקן, כשם שאין מצטרפין זה עם זה כך אין פושין מזה לזה קכחר"ל דגם שם או מיותר, דהו"מ למכתב צרעת הראש והזקן הוא וכמשכ"ל אות קכ"ו, ובא לרבות שגם אין פושין.
.
(תו"כ)