קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסקה 31

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
נגע הנתק. מה ת"ל נגע הנתק, הקיש נתק לנגע, מה נגע אינו פחות מכגריס קלוכמבואר לעיל פסוק י"א. אף נתק כגריס, וכשהוא אומר למטה (פ' ל"ג) נגע הנתק, הקיש נגע לנתק, מה נתק שאין הפשיון לתוכו, אף נגע שאין הפשיון לתוכו קלזר"ל בנתק ודאי אי אפשר שהפשיון יהיה לתוך הנתק, שהרי הפשיון הוא במקום שער ובנתק אין שער, כי על כן נקרא בשם נתק על שם שהשער ניתק ונשר ממקומו, כך פי' בעל קרבן אהרן. אבל פי' זה קשה מהדרשה שבסמוך שני נתקים זה לפנים מזה ושיטה של שער מפסקת ביניהן, יעוי"ש, הרי מבואר דאפשר שישאר שער בתוך הנתק, ומה דאקרי נתק משום דרוב השער נושרים, אבל מקצת אפשר שישאר. וצ"ל כיון דעפ"י רוב נופל כל השער, לכן אי אפשר לצייר דין בכל הנתקים באופן שיצוייר רק במיעוט, ועיין במשנה ג' פ"ו דנגעים. .
(שם)
2
ושער שחר. מניין לרבות את הירוק ואת האדום ת"ל שער קלחאינו מבואר הפירוש, דהלא לא כתיב ושער סתם אלא ושער שחור, א"כ הלא מפרש רק שער שחור. ואולי קיצור לשון הוא, והכונה כיון דכתיב נתק הוא, ופי' נתק שנתקו ונשרו כל השערות, א"כ ע"כ גם שערות אדומים וירוקים אין בו, דאל"ה לא שייך לקרא נתק, וע"כ הפי' ת"ל שער ר"ל שע"כ כל שער אין בו, כיון דנתק הוא. אך לא אדע ל"ל כלל רבוי זה לשער אדום וירוק והלא כבר בפסוק הקודם ממעט משער צהוב ולא ירוק ולא אדום, ר"ל שאלה הם סימני טהרה, וא"כ ממילא נתרבו אלו לדמותם לשער שחור, וי"ל. ויש להעיר למה לא אמר גם מניין לרבות את השער לבן כמו לעיל בפסוק ל' שדומה ג"כ לשחור ואדום וירוק בענין נתקים, וצ"ע. , א"כ למה נאמר שחר, שהשחר מציל והצהב אינו מציל קלטר"ל דאי הוי כתיב שער סתם הוי מרבינן גם שער צהוב אשר באמת הוא סימן טומאה בנתק. וצ"ע ל"ל למעט זה, והלא מפורש בפסוק הקודם דשער צהוב הוי סימן טומאה, וא"כ איך הוי ס"ד כאן לומר דשער צהוב מציל לטהר, וי"ל. .
(שם)
3
אין בו. עד שיהא מבוצר בו קמר"ל כמבצר, וכמבואר לפנינו לעיל בפ' י' עי"ש ומש"כ לקמן פסוק ל"ז. , מכאן אמרו (נגעים פ"י מ"ו) ב' נתקים זה בצד זה ושיטה של שער מפסקת ביניהם, ממקום אחד טמא, משני מקומות טהור קמאר"ל שני נתקים מונחים זה אצל זה ויש שיטת שער מפסקת ביניהם וחולקת אותן לשנים כמחיצה המפסקת, אז אם נפרץ שער של אותה השיטה במקום אחד בסוף שבוע ראשון של הסגר או בסוף שבוע שני או לאחר שפטרו הכהן טמא הוא, שהרי פשה הנתק, אבל אם נפרצה השיטה למטה ולמעלה ונשארו מאותה שיטה ב' שערות באמצע טהור משום דמבוצרות הן ומצילות. ומבואר במשנה הנ"ל דשיעור הפרצה כשנפרצו בשני מקומות הוא מקום שתי שערות, וטעם הדבר משום דבאופן כזה חשיבי השערות שבאמצע מבוצרות. .
(שם)
4
אין בו. ואם יש בו פטור קמבלכאורה דרשה זו אין לה באור דמאי קמ"ל, והלא זהו עיקר כונת הענין, ויתכן לומר דבא להוציא שלא נימא דכונת הלשון כמו הלשון ושער לבן אין בו (פ' כ"א) דפירושו הא אם יש בו שער לבן טמא משום דהוי סימן טומאה, אבל הכא הפי' ושער שחור אין בו הא אם יש בו טהור, וטעם הדבר משום דכמו דשער לבן בנגע הוי סימן טומאה כך שער שחור בנתק הוי סימן טהרה דסימן הוא שנרפא הנתק וכדכתיב בסמוך ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא. .
(שם)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad