צנצנת. איני יודע צנצנת של מה, כשהוא אומר צנצנת אתה למד דבר שהוא מציץ, ואי אתה מוצא כזו אלא כלי זכוכית נבאפשר לומר הטעם דדוקא כלי זכוכית, משום דבכלי זכוכית אין המאכל מתקלקל כמו בכלי חרס, או אפילו בכלי כסף, וברש"י הגירסא כלי חרס וכ"ה גירסא ישנה, והגירסא שהעתקנו היא גירסת הגר"א וכן מסתבר כמש"כ. ועיקר טעם הדרשה מלת צנצנת שדריש כאן אפשר לומר ע"פ מש"כ בכ"מ דכל מלה או שם שהוא בשרשו יותר מג' אותיות דרשוהו חז"ל, יען דרוב המלים שבלה"ק מיוסדות על הרכבת אותיות לא יותר על שלש, כנודע, ובארנו זה בארוכה לעיל בפי' דק מחספס (פ' י"ד) יעו"ש, וכאן השם צנצנת מן ד' אותיות ולכן דרשוהו חז"ל. . (מכילתא)
ותן שמה. תניא, משנגנז ארון נגנז צנצנת המן, דאתיא שמה שמה מארון כתיב הכא ותן שמה וכתיב בארון (שמות ל׳:ו׳) אועד לך שמה, מה ארון נגנז אף צנצנת נגנז נגיתכן דמדייק דהו"ל לומר ותן בה או לתוכה שהוא לשון יותר רגיל בפעל נתינה, ודבר גניזת הארון היה ע"י יאשיהו המלך כמבואר בדה"ב ל"ה ונתפרש ביומא נ"ב ב' מפני שהיה ירא שמא יגלה לבבל, יעו"ש, וע"ע במכילתא מענין דרשה זו. . (יומא נ"ב ב')