1והאש. תניא, בכל יום היו שלש מערכות על המזבח, מערכה גדולה ומערכה של קטורת ומערכה של קיום האש, וביוה"כ מוסיפין אחת, שנאמר והאש לעיין מש"כ לעיל בפ' ב' בדרשה על מוקדה. ורמז בעלמא הוא להדין המקובל שביוהכ"פ הוסיפו מערכה אחת ליטול ממנה גחלים לקטורת לפני ולפנים, ויתכן הטעם בזה שמפני חיבת הקודש הנעשה לפני ולפנים עשו לה מערכה בפני עצמה.
.
(שם מ"ה ב')
2והאש וגו'. תניא, ר' יוסי אומר, מניין שעושין מערכה לקיום האש, ת"ל והאש על המזבח תקד בו לאצורך מערכה זו, שאם אין אש של מערכה גדולה מתגבר מוסיפין עליו מזה, ועיין מש"כ לעיל בפסוק ב', ובדרשה זו שלפנינו לענין מערכה של קיום האש צריך באור שאינו מסמיך זה על הלשון אש תמיד תוקד, דזה הלשון יותר מכון לענין. ואפשר לומר משום דמהתם לא הוי שמעינן דצריך מערכה מיוחדה לתכלית זה, משא"כ מפסוק זה שהביא דמיותר לגופיה ואתא לדרשה למערכה מיוחדת. ודברי הרמב"ם בענין זה בפ"ב ה"ד וה"ה מתמידין שתפס בענין זה שני הפסוקים הנזכרים כאחד אינם עולים יפה עפ"י הגמ', ועיי"ש בלח"מ בהלכה א'.
ודע דצ"ע ביומא ל"ג א' אביי הוי מסדר סדר מערכה וכו', מערכה גדולה, מערכה שניה וכו', ולמה השמיט ענין מערכה שלישית שהיו עושין למצות אש תמיד תוקד, כמבואר לפנינו, דכן קיי"ל לדינא, [רמב"ם פ"ב ה"ה מתמידין], ואי משום דבגמ' פלוגתא בזה, חדא דמה בכך, הא עכ"פ כן קיי"ל לדינא, ותו הא מצינו דנחית אביי בסידורו גם לפלוגתא, שהרי סידר הטבת כל השבעה נרות קודם לקטורת ובין החמש והשתי נרות לא היה מפסיק בהקטרת קטורת, ובאמת פליגי רבנן על זה וס"ל דהיה מפסיק בקטורת בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות, וכן קיי"ל, והנה אם קבע בסידורו אף דבר שלא אליבא דהלכתא מכש"כ דהו"ל לסדר ענין מערכה של קיום האש שכן הוא אליבא דדינא, וצע"ג.
.
(שם שם א')
3ובער עליה. תניא, מערכה שניה של קטורת קודמת לסדור שני גזרי עצים, דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, עליה ולא על חבירתה, מכלל דאיכא חבירתה לבכבר כתבנו לעיל בפ' ב' דשלש מערכות של אש היו עושין בכל יום בראש המזבח, ואחת מהן מערכה קטנה בצד המערכה גדולה וממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטורת בכל יום ונקראת מערכה שניה של קטורת. וענין השני גזירי עצים מבואר לפנינו ר"פ ויקרא (פ' ז') דאחר שעורכים עצים על המזבח מצוה להוסיף שני גזירי עצים שהם עצים משופים וארכן אמה ורחבן אמה ונושאין אותן שני כהנים. ומדייק כאן מלשון עליה דמשמע עליה על מערכה גדולה ולא על חבירתה דהיא מערכה שניה, ומכלל דעצים של חבירתה היינו מערכה של קטורת כבר ערוכים.
.
(יומא ל"ג א')
4עצים בבקר בבקר. סדור שני גזירי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי, ואע"פ דהכא כתיב בבקר בבקר ובקטורת כתיב (פ' תצוה) בבקר בבקר, אפילו הכי מכשיר עדיף לגענין השני גזירי עצים בארנו בדרשה הקודמת, וענין הרבותא בזה, דאע"פ דכתיב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה, וקאי אקטורת ואין קטורת אלא לאחר דישון, אפ"ה סדור הגזירי עצים קודמין, מפני שהם מכשירים לכל העבודות, דבלא גחלים א"א להקטיר, אבל בלא דישון אפשר.
.
(שם שם)
5בבקר בבקר. תנא רבי ישמעאל, בבקר בבקר – בא הכתוב ליתן תחום לבקרו של בקר לדר"ל דבוקר של עלות השחר הוי תחומו של זריחת השמש, והיינו דאע"פ שעדיין לא נתודע השמש לבריות, בכ"ז גם אור השחר קרוי בקר. ואשמעינן דאע"פ דלכל דבר לא הוי יום עד סוף זריחת השמש אבל לגבי קדשים הרחיב הכתוב תחום הבוקר לפניו משיזרח האור בפאת מזרח קודם נץ החמה, ומטעם זה קיי"ל (יומא ל"ז ב') הקורא ק"ש עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, מפני שבוקר של אנשי משמר הוי שיעור מוקדם, ועיין רש"י ותוס' ברכות י"ב א'.
.
(ירושלמי ברכות פ"א ה"ד)
6וערך עליה העולה. ת"ר, מניין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה העולה מאי תלמודא, אמר רבא, העולה – עולה ראשונה להנראה הבאור, דלשון העולה יש לפרש קרבן עולה וגם יש לפרש כל מין קרבן העולה על המזבח, אך מכיון דפרשה זו בקרבן עולה איירי כמבואר לעיל, א"כ גם הלשון העולה פירושו קרבן עולה, אמנם לפי"ז הול"ל וערך עליה עולה, ומפני דכתיב העולה דריש שבא לרמז על עולה הידועה, והיא עולת תמיד של שחר שהיא ראשונה לכל הקרבנות, וכן סדורה ראשונה בפ' קרבנות בפ' פינחס.
.
(פסחים נ"ח א')
7וערך עליה העולה. תניא, מניין שעושין מערכה גדולה כדי שתקבל כל העולות ת"ל וערך עליה העולה לומדייק יתור כל לשון זה, דהא כבר כתיב בר"פ ויקרא וערכו את הנתחים על העצים אשר על האש, ודריש דשם העולה שבכאן הוא שם המין, והיינו שיעשה מערכה כזו שתהיה דיה לקבל עליה כל העולות שיש לו להקריב.
.
(תו"כ)
8חלבי השלמים. ת"ר, מניין שאין דבר קרב אחר תמיד של בין הערבים, ת"ל והקטיר עליה חלבי השלמים, מאי תלמודא, אמר רבא, השלמים – עליה השלם כל הקרבנות כולם לזהבאור בזה ע"פ מה דקיי"ל בזבחים פ"ט ב' דשלמים הם מאוחרים בהקרבה לכל הקרבנות, ואחרי שתפס כאן הכתוב חלבי השלמים ולא חלבי קרבן אחר, בא להורות שגם בההקטרה ישלים עם חלבי השלמים כמו בהקרבה, ודעת אביי בגמרא דילפינן זה מלשון עליה, ודרשינן שעליה שלמים ולא על חבירתה שלמים.
.
(פסחים נ"ח ב')
9חלבי השלמים. רב כהנא רמי, כתיב (פ' משפטים) ולא ילין חלב חגי עד בקר, עד בקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין לחר"ל ילין כל הלילה ומקטירן כל הלילה עד עלות השחר.
וכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולם לטמשמע שלא יתעכב דבר אחר תמיד של בין הערבים.
הוא מותיב לה והוא מפרק לה – כשנתותרו ממקרבנות שנזרק דמן רק קודם תמיד ולא הספיקו להקריב, דכיון דנראה להקרבה קודם לכן הרי הוא נשלם על תמיד של שחר.
.
(פסחים נ"ט ב')