ואם תראה עוד. אין עוד אלא מקומו, מלמד שהוא תולה עליו מטלית רלזיתבאר עפ"י המבואר במשנה ה' פי"א דנגעים שאם כהה בסוף שבוע שני קורעו ושורף מה שקורע וצריך לתפור מטלית היינו חתיכת בגד במקום הקרע. ומסמיך זה כאן על הלשון ואם תראה עוד, אין עוד אלא במקומו הראשון, ובלא מטלית הלא כבר ליכא מקומו הראשון, ודעת ר' נחמיה דא"צ מטלית, וס"ל דהלשון עוד מבעי ליה לדרשה מה ראשונה כגריס אף שניה כגריס, ורבנן ס"ל דתרתי ש"מ כמבואר בסמוך.
. (תו"כ)
פורחת היא. במראה ושלא במראה רלטבכל פרשה זו כ"מ דכתיב פורחת היא קאי על הפשיון כמבואר במקומו לעיל פסוק י"ב ובשארי מקומות, אמנם כאן אי אפשר לפרש כן, דהא מבואר בדרשה הקודמת מה ראשונה כגריס אף שניה כגריס, וע"כ שלא פשתה, ולכן מפרש פורחת מלשון ציצים ופרחים, ר"ל בעלי צבעים וגונים שונים, והיינו שאפי' פרחה במראות שונות רק שלא יצאה מגבול אדמדם או ירקרק, וכגון שהיתה מקצת אדמדם ומקצת ירקרק או שהיתה ירוק ונעשה אדמדם ולהיפך.
. (שם)
אשר בו הנגע. לימד על כל הקרעים שהם טעונים שריפה רמנראה דמדייק קושי הלשון, באש תשרפנו את אשר בו הנגע, דלפי פשטות הלשון הל"ל באש תשרוף את אשר בו הנגע ולא תשרפנו בכנוי ואח"כ לפרש הכנוי, ולכן דריש שבא לרמז דגם הקרעים עצמן צריך לשרוף.
. (שם)