חכמת לב בידיה טוו. מכאן אמרו אין חכמה לאשה אלא בפלך טומדתלה מלאכה זו בחכמתן, משמע שחכמת נשים היא רק בזה, וענין החכמה בזה י"ל ע"פ המבואר בשבת צ"ט א' [ויובא בסמוך] שהטויה היתה בעוד שהשער היתה מחוברת לגוף העזים, וכמש"כ בפסוק הבא בחכמה טוו את העזים. והנ"מ בזה שאין חכמה לאשה אלא בפלך הוא שאין מוסרין דברי תורה הצריכין לעיון לנשים מפני שדעתן קלה וחכמתן ארעית ואינן יכולות לעמוד על חקר דבר עיוני, וע"י כן אפשר שתצאנה הרבה שגגות וטעותים. ונבאר מענין זה בארוכה אי"ה בפ' עקב בפסוק ולמדתם אותם את בניכם, וע"ע מש"כ לעיל בפ' בראשית בפסוק ויבן ה' אלהים את הצלע. . (יומא ס"ו ב׳)
בידיה טוו. מלמד שהטויה היא מלאכה המיוחדת לנשים טזונ"מ בזה שמחויבת האשה לעשות לבעלה מלאכה זו, דבשארי מלאכות אזלינן אחר מנהג המקום אם נהגו הנשים לארוג אורגת, לרקום רוקמת, ומפסוק זה ילפינן שאם לא היה דרך נשי העיר לעשות אחת מכל אלו המלאכות אין הבעל יכול לכוף את אשתו רק לטוות את הצמר, אחרי דמצינו מפורש בתורה שמלאכה זו מיוחדת לנשים, ובכל זאת אינו יכול לכופה רק לטוות בצמר ולא בפשתן, מפני שהפשתן מזיק לפה ולשפתים, וע' בכתובות נ"ט ב'. [רמב"ם פכ"א מאישות ה"א].