טוו את העזים. תני משמיה דר׳ נחמיה, שטוף מן העזים וטוו מן העזים יזכלומר שהטויה היתה בעוד שהשער היתה מחוברת לגוף, משום דאל"ה מה חכמה בטויה, משא"כ טויה במחובר באמת דורש חכמה יתירא. , ואפילו הכי לענין שבת פטור, מאי טעמא, אין דרך טויה בכך, וחכמה יתירא שאני יחר"ל אין למדים מחכמה יתירא שהיתה במקדש. וצ"ע שלא אמרו שפטור מחמת זה, שאין גמר מלאכה בטויה כזו, אחרי שחסר עוד קציצה וגזיזה. . (שבת ע"ד ב׳)
טוו את העזים. ת"ר, יריעות התחתונות של תכלת ושל ארגמן ושל תולעת שני ושל שש, והעליונות של מעשה עזים, וגדול מה שנאמר בעליונות ממה שנאמר בתחתונות, דאלו בתחתונות כתיב וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, ואלו בעליונות כתיב בחכמה טוו את העזים יטס"ל פי' הכתוב דהמלה בחכמה מוסב אלמטה, בחכמה טוו, ונסמך על הדרשה הקודמת שהטויה היתה בעוד שהשער היה על גוף העזים במחובר, וזו היא באמת חכמה יתירה. . (שם צ"ט א׳)