וחנתי ורחמתי, תניא, ר׳ מאיר אומר, וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם, וחנתי – אע"פ שאינו הגון, ורחמתי – אע"פ שאינו הגון כגיתכן דנפקא ליה כן משום דשרשי חנינה ורחמים ינוחו בכלל על דבר הבא למי שאינו זוכה וראוי לכך משום דבמקום שמגיע לו במשפט צדק לא שייך חנינה ורחמים, וע"פ זה יתבאר האגדה דחלק ק"ח א' על הפסוק ונח מצא חן בעיני ה', אף על נח נחתם גזר דין אלא שמצא חן, ודריש כן מלשון חן דמשמע שלא היה ראוי לכך רק מצא חן. וכן יתבאר מ"ש בספרי על הפ' דברכת כהנים ויחנך יתן לך מתנת חנם, וכן יתבאר בזה הנוסח בברכת המזון הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים, ר"ל כי להיות שהוא זן מחמת מדת הטובה שבו יתברך, יתחייב מזה שהוא זן אף לאלה שאינם ראוים מצד גדרי המשפט רק מצד מדות החן והחסד והרחמים, ועיין בתיס' ר"ה י"ז ב' בהגה"ה ואין להאריך עוד. .
(ברכות ז׳ א')
(ברכות ז׳ א')