קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · שמות · פרק 33 · פסקה 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא תוכל. תני משמיה דר׳ יהושע בן קרחה, כך אמר לו הקב"ה למשה, כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה אין אני רוצה כדרומז לאותו המאורע שנתראה אליו הקב"ה בלבת אש והסתיר משה פניו. .
(שם שם)
2
כי לא יראני האדם. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, אלמלי נשתייר במערה שעמד בו משה ואליהו כמלא נקב מחט סידקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה, שנאמר כי לא יראני האדם וחי כההבאור הוא, דכאן כתיב ושמתיך בנקרת הצור דמתרגמינן במערת טינרא, דאע"פ דגם הראיה דרך שם אי אפשר להיות במלואה, בכ"ז כתיב ושכתי כפי עליך כי לא יראני וגו', מוכח דאפילו ע"י נקב כל שהוא היה מלא אורה, וכן באליהו כתיב (מ"א י"ט), ועמדת בהר והנה ה' עובר וגו' ויעמוד בפתח המערה, ומשמע ג"כ שנתראה אליו רק בראיה רחוקה, ועיין בחא"ג. .
(מגילה י"ט ב')
3
כי לא יראני האדם. כתוב אחד אומר כי לא יראני האדם וחי וכתוב אחד אומר (ישעיה ו׳) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא, לא קשיא, כדתניא, כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה כולא נתבאר יפה ענין אספקלריא מאירה ושאינה מאירה. ונראה לפרש ע"פ מש"כ הרמב"ם בפ"ז ה"ו מיסודי התורה בחילוק ערך הנבואה שבין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, שכל הנביאים נתנבאו בחלום או במראה ומשה היה מתנבא והוא ער ועומד, יעו"ש, ולפי"ז יצוייר היטב המליצה אספקלריא מאירה ושאינה מאירה, כי זה שהוא רואה כשהוא ער ראייתו צלולה וברורה נגד זה שרואה בחלום. .
(יבמות מ"ט ב׳)
4
כי לא יראני האדם. תניא, שמעון בן עזאי אומר, מצאתי מגילת סתרים בירושלים וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה, אמר רבא, מידן דייניה וקטליה, אמר ליה, משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי ואת אמרת (ישעיה ו') ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא כזומבואר בגמרא דלא רצה ישעיה להשיבו כמבואר בדרשה הקודמת דכל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה ומשה נסתכל באספקלריא המאירה, משום דידע שלא יקבל ממנו חילוק זה, אך קשה למה לא היה קשה ליה מתורה גופה דכתיב בה (ס"פ משפטים) ויראו את אלהי ישראל ויחזו את האלהים, והרי כתיב כי לא יראני האדם, וצ"ל כמש"כ התוס' בקדושין מ"ט א' דהכונה ויחזו את האלהים שראו את יקרת וכבוד ה', יעו"ש, אבל בהפסוק ואראה את ה' אי אפשר לפרש כן, שהרי כתיב ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא, הרי מבואר דקאי על עצמותו ממש כביכול.
ובזה יתבאר מאד מה שהביא כל הפסוק ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא אשר לכאורה היה די אם היה מביא רק המלות ואראה את ה', ותו לא, אך הביא כל הפסוק, כדי שלא יהיה באפשר לפרש כהפסוק ויחזו את האלהים, שחזו את יקרא דה', כמבואר, ודו"ק.
.
(יבמות מ"ט ב׳)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad