1עין תחת עין. תנא דבי חזקיה, עין תחת עין ולא עין ונפש תחת עין קעבגמרא יליף מהאי קרא דעין תחת עין לאו ממש דאי אמרת ממש דילמא בהדי דסמינן לעיניה מיית והו"ל עין ונפש תחת עין. .
(כתובות ל"ח א׳)
2עין תחת עין. תניא, עין תחת עין – ממון, ואימא עין ממש, אמר רב אשי, יליף מתחת אשר ענה (פ׳ תצא), מה להלן ממון אף כאן ממון קעאנראה כונת הראיה דמצינו בכלל עונשי ממון תמורת יסורי הגוף כמו התם באונס דמשלם ממון תחת אשר ענה, וא"כ יתכן גם הכא כן שאם סימא עינו או קטע ידו או רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ורואים כמה היה יפה אז וכמה הוא יפה עתה, וערך הפחת הזה משלם בממון, ובענין זה מפרשים בגמרא כאן הפסוק דפ' אמור כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו שפירושו ממון וכמש"כ, ואע"פ דגם אפשר לפרש כאן תחת ממש, בכ"ז הכריעו חז"ל לסמך הקבלה דהכונה ממון, משום די"ל דעמדו חז"ל על דעת התורה דדרכיה דרכי נועם ולא יתכן שתצוה התורה לעשות דבר שלא יגיע בזה כל תועלת בכלל ולהניזק בפרט, משא"כ אם נפרש תחת – ממון, הרי למצער ישתכר הניזק בתשלום כסף עבור אבידת עינו. –
והנה בגמרא כאן באו כמה וכמה דרשות לפרש דעין תחת עין פירושו ממון, ואנחנו הבאנו בזה דרשת רב אשי, מפני שהוא בתרא וקיי"ל כבתרא, וגם בסדור הדרשות בגמרא באה דרשת רב אשי באחרונה, וקרוב לודאי שהוא ע"פ כונה זו מחמת שהוא בתרא ובעצמו סידר הש"ס וקבע דבריו באחרונה, וגם הרמב"ם ריש הלכות חובל הביא דרשה זו, רק כפי הנראה היה לו גירסא אחרת בדברי רב אשי מאשר לפנינו, יעו"ש. –
וכתב הרמב"ם בפ"א ה"ו מחובל דאע"פ שענין זה דעין תחת עין – ממון בא מדרשת חז"ל, בכ"ז נחשב הדבר כמו הלכה למשה מסיני, ונראה באור דבריו ע"פ מש"כ הוא ז"ל בהקדמתו לפי' המשנה לענין הדרשה בגמרא דסוכה דפרי עץ הדר הוא אתרוג דלא שעיקר הענין נתודע ע"פ הדרשה, אלא עיקר הדבר ידוע מהלכה למ"מ רק חז"ל מצאו סמך לזה בכתוב ע"פ דרשות שונות כמו הדר באילנו משנה לשנה ועוד דרשות כאלה, וזהו מ"ש בעלמא קרא אסמכתא בעלמא, עכ"ל, וגם הכא כן הוא הענין, דעיקר הענין עין תחת עין – ממון ידוע מהלכה למ"מ, אלא שחז"ל המציאו רמז ואסמכתא לזה בתורה.
ויש להעיר בכלל דבריו ממ"ש בנדה ל"ב א' במ"ש שם נדה בת יום אחד מטמאה דדין זה הלכה למ"מ ואסמכינהו רבנן אקראי, ופריך בגמרא וכי מאחר דהלכתא קראי ל"ל, יעו"ש, ולדברי הרמב"ם קשה מאי מקשה הגמרא הא כך דרך חז"ל להסמיך הלכות למשה מסיני אקראי.
אך י"ל דהיכא דהפסוק מצד עצמו אינו מיותר דצריך לגופו, ורק תז"ל תלו בו סמך ורמז להלכה למ"מ כמו הכא ובאתרוג אז בודאי דרך סלולה היא לחז"ל, משא"כ אם הפסוק מצד עצמו אינו צריך לגופו כלל, ורק תז"ל רצו לרמז ביתורו הלכה למ"מ אז באמת קשה קראי למה לי, כיון דכל עיקרו אינו בא אלא לרבות הלכה למ"מ. והנה בנדה שם סמכו רמז ההלכה למשה מסיני על ו' יתרה, ואמרו שהו' היתור בא במכוון אך ורק לרבות ההלכה, ולפי"ז מקשה הגמרא שפיר קרא ל"ל, והענין מבואר, ודו"ק. .
(ב"ק פ"ד א׳)
3עין תחת עין. תניא, ר׳ אליעזר אומר, עין תחת עין – ממש, ממש סלקא דעתך קעבהא כל חכמי הגמרא הסכימו דפירושו ממון ואיך יתכן שר"א יפלוג על כולם. , אמר רב אשי, לומר שאין שמין אותו בניזק אלא במזיק קעגדשיימינן עינו של מזיק כמה הוא שוה להמכר עם עין ובלא עין, והיינו ממש דקאמר עינו של מזיק נשומה תחת עינו של ניזק. ואמנם לא מצינו לדינא חידוש זה בפוסקים, וכפי הנראה טעמם בזה ע"פ מש"כ התוס' דס"ל לר"א דהוי ככופר דמשלם דמי מזיק, ותנאי זולתו ס"ל דדוקא בכופר משלם דמי מזיק משום פדיון נפשו, עכ"ל, אבל לדעתי דבריהם צ"ע דהא גם עונש כסף שבכאן הוא פדיון נפש מאותו אבר שחייב להחסר בו, וגם באמת א"צ לומר דכל החכמים דס"ל דתחת פירושו ממון יחלקו על ר"א בחידוש דינו זה, יען דכונת ר"א דלכן לא כתב הפסוק מפורש דמשלם ממון אלא הוציא ענין זה בלשון דמשתמע גם לתחת ממש – להורות על זה דשמינן בעינו של מזיק, ולפי"ז הלא לא מצינו חולק בסברא זו עליו, ולבד זה קשה מאד לומר דלא קיי"ל כר"א אחרי דאביי ורב אשי שקלו וטרו לפרש דבריו, אם לא דנימא דהא דשקלו וטרו הוא כדי לפרש דבריו ודעתו שלו, אבל לא להלכה אלא קיי"ל בדניזק שיימינן, וצ"ע. .
(שם שם)