כמתנת ידו וגו'. מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות, אוכלים מועטים ונכסים מרובים מביא עולות מרובות ושלמים מועטים וכו', זה וזה מרובים על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך עגובירושלמי חגיגה פ"א ה"ה איתא ענין זה בלשון אחר קצת, עני וידו רחבה קורא אני עליו איש כמתנת ידו, עשיר וידו מועטה קורא אני עליו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך, ובאור הענין אחד הוא, שאם הוא עני בנכסים ובני ביתו מרובים מביא שלמים מרובים, כיון דצריך הרבה בשר לאכילה, ולהיפך מביא עולות מרובות, ואם אפשר לו לקיים זה וזה מתקיימו בו שתי הברכות איש כמתנת ידו וכברכת ה'. ובטעם הדרשה נראה דמדייק דלפי הפשט הול"ל וכברכת ה', אלא ודאי דקאי על שני אנשים והם שני שיעורים שונים ואינם שייכים זל"ז. –
ועיין ברמב"ם פ"א ה"ב מחגיגה וז"ל, הראיה והחגיגה אין להם שיעור מה"ת שנאמר איש כמתנת ידו ומצוה להביא כפי עשרו שנאמר איש כמתנת ידו עכ"ל. ואחריו נמשך הרע"ב בפ"א מ"א דפאה, וכמה קשים הדברים, כי לבד שאין מבוררים כלל דכיון דיליף מן איש כמתנת ידו לשיעור וערך האיך יליף מלשון זה גופיה שאין לו שיעור, עוד זאת קשה דהלשון איש כמתנת ידו אשר ברכו ה' משמע דוקא שיעור מכובד לפי ערך העשירות ולא כל שהוא, וגם זאת קשה, כי להא דאין להם שיעור מבואר מפורש בירושלמי פאה פ"א ה"א מדרשה ולא יראו פני ריקם דמשמע אך לא ריקם, אף כי בכל שהוא, ולמה לא הביא דרשה זו והביא דרשה מדנפשיה, ואם לא נימא שט"ס בדבריו וצ"ל שנאמר ולא יראו פני ריקם – לא ידענא מה אידון ביה, וחידוש גדול על הרע"ב שם שהעתיק דבריו מבלי בקור כלל, וצע"ג.
. (חגיגה ח' ב')