1שפטים ושטרים תתן. ת"ר, מניין שמעמידין שופטים לישראל ת"ל שופטים תתן, ומניין שמעמידין שוטרים, ת"ל שוטרים תתן עדלא נתבאר מה חדשו חז"ל בזה על המפורש בפסוק, ואולי החדוש הוא דאין מצות העמדת שופטים ושוטרים מעכבות זא"ז, אלא דשתיהן מצות מיוחדות, ואפילו בזמן שאין שוטרים מעמידים שופטים וכן להיפך, ומפרשי כמו הלשון תתן כתיב אצל כ"א ביחוד, וזה מדויק בלשון הגמרא ת"ל שופטים תתן ת"ל שוטרים תתן.
.
(סנהדרין ט"ז ב')
2תתן לך. תניא, רבי יהודה אומר, מניין שאחד ממונה על כולם, ת"ל תתן לך עהפירש"י זה סנהדרי גדולה, ותוס' כתבו בשם יש מפרשים דהוא הנשיא שיושב באמצע או שהוא המופלא שבב"ד, שבכל שופטים הי' שם מופלא, וע' מש"כ בענין זה בארוכה בפ' בהעלותך בפסוק אספה לי שבעים איש וראוי לצרף הדברים לכאן
אך לא נתבאר מניין לו בכלל לדרוש כן מלשון תתן לך בעוד אשר לפי פשוטו יתפרש שהיא מצוה על ישראל שימנו שופטים ושוטרים. ונראה דדריש דכיון דיתר הענינים שבפסוק הבא מדבר אל הדיינים ולא אל ישראל, כמבואר לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שוחד, ולא פירש הכתוב שחוזר מפסוק הקודם מהדבור לישראל לפסוק שלאחריו לדבר אל הדיינים, א"כ משמע לי' דגם פסוק זה מדבר אל הדיינים, ומפרש איך יתפרש זה אלא שהיה אחד ממונה על כולן ומוסר הדבר אליו שהוא יסדר מנוי השופטים והשוטרים, ויתפרש היטב הלשון תתן לך, ודו"ק.
.
(שם שם)
3בכל שעריך. מלמד שמעמידין שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר עוובסמוך דריש לשבטיך מלמד שמעמידים שופטים ושוטרים לכל שבט ושבט, וכתבו התוס' דאם יש בעיר אחת משני שבטים ממנים שני סנהדראות, עכ"ל. ונראה בכונתם דקשה להו אחרי דממנים ב"ד בכל עיר ועיר מאי שייך שוב לכל שבט, ולכן כתבו דלפעמים יצוייר שני ב"ד בעיר אחת כגון שיש שם משני שבטים. אבל לדעתי זה דוחק, דלפי"ז אם נמצאו מעשרה שבטים בעיר אחת, שזה דבר המצוי מאד, יצטרך למנות עשרה בתי דינים בעיר אחת, ואין הסברא מחייבת כן [וע' סנהדרין קי"א ב'].
ולכן נראה דהענין הוא דלבד הסנהדרין שממנין לכל עיר ממנין עוד סנהדרין לכל שבט בכל מקום שהוא, והם המפקחים לעניני השבט שלהם אעפ"י שהן מפוזרין בכמה עיירות, ונמצא לפי"ז שכל אדם מישראל יש לו שני דיינים, האחד מעירו והשני משבטו, ואולי אל זה כיון רשב"ג בדרשא שבסמוך מצוה בשבט לדון את שבטו.
.
(שם שם)
4בכל שעריך. יכול בארץ אין בחו"ל לא, ת"ל (פ' מסעי) והיו אלה לכם לחקת משפט לדורתיכם, למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחו"ל, א"כ מה ת"ל בכל שעריך – לומר לך, בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ובכל עיר, ובחו"ל אי אתה מושיב אלא בכל פלך בלבד עזר"ל אין אתה מחוייב להושיב ב"ד בכל עיר. ואמנם זה הוא רק בזמן המקדש בעת שישראל שרויים על אדמתם בא"י שאז הם סומכים גם לת"ח שבחו"ל, אבל בזה"ז בטלה הסמיכה ואין מנוי דיינים עתה חובה אלא מתקנת חכמים וכמבואר לפנינו ר"פ משפטים. והא דסנהדרין נוהגת בארץ ובחו"ל מבואר לפנינו בפ' מסעי בפסוק המובא בזה.
.
(מכות ז' א')
5לשבטיך. מלמד שמעמידים שופטים ושוטרים לכל שבט ושבט עחנתבאר לעיל אות ע"ו.
.
(סנהדרין ט"ז ב')
6לשבטיך. תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר, לשבטיך ושפטו, מלמד שמצוה בשבט לדון את שבטו עטעיין מש"כ לעיל אות ע"ו.
.
(שם שם)
7ושפטו את העם. אפילו בעל כרחם פיתכן דמדייק מדלא כתיב ושפטו בין העם, כמו בפ' יתרו ושפטתי בין איש ובין רעהו, דזה משמע רק כשבאין שניהם מרצונם לדין וכמבואר שם כי יבא העם אלי, משא"כ הלשון ושפטו את.
[ספרי].