שלש פעמים וגו'. נתבאר לפנינו בפ' משפטים.
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 16 · פסקה 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בחג המצות וגו'. מכדי מינייהו סליק למה לי למיהדר, אלא לבל תאחר, מכאן לחייבי דמים וערכין חרמין והקדשות חטאות ואשמות עולות ושלמים צדקות ומעשרות בכור ומעשר ופסח לקט שכחה ופאה כיון שעברו עליהן שלש רגלים עובר בבל תאחר סטוה"ק קרא היו נראין לפני לשלם נדריכם ולא תבאו ריקם. ועיקר ענין בל תאחר יתבאר אי"ה לפנינו בפ' תצא בפסוק לא תאחר לשלמו, וע"ע בסוגיא דביצה י"ט ב' וברש"י שם בבאור סוגיא זו, ולא מצאנו להכרח להעתיק הדברים לכאן, יען כי הדרשה גם כמו שהיא לפנינו מבוארת, וע"ע בדרשה הבאה.
.
(ר"ה ד' ב')
(ר"ה ד' ב')
ובחג השבעות. מקיש חג השבועות לחג המצות, מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה עשאם לא הביא חגיגת הרגל ביו"ט מביא כל שבעת ימים שאחר החג, וענין זה בחג המצות מבואר לעיל בפסוק ח' יעו"ש, אבל אי אפשר לדמותו לסכות שיש לו תשלומין כל שמונה, משום דהתם הוי יום השמיני רגל בפני עצמו לענין כמה דברים, כנודע. וטעם ההיקש בכלל הוא ע"פ המבואר בדרשה הקודמת דכיון דמינייהו סליק לא הו"ל למיהדר ולפרוט שמות הרגלים. ואע"פ דבסוגיא דר"ה ד' ב' מבואר דמאן דדריש פסוק זה לבל תאחר [היא דרשה הקודמת] לא דריש ליה לענין תשלומין בכ"ז לא נמנענו להעתיק גם דרשה זו אחרי שהדין דין אמת דעצרת יש לה תשלומין, ורק דרשות שונות יש בזה.
ונ"מ בזה"ז אם יש לו תשלומין מבואר במו"ק כ"ד ב' לענין אבילות ברגל דיו"ט של עצרת נחשב כשבעת ימים כיון שיש לו תשלומין שבעה, ולכן שעה אחת לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת כשבעה הרי י"ד ומשלים עליהם ע"ז אחרים ומבטלת גזירת שלשים, ועיין ביו"ד סי' שצ"ט ס"ח. .
(חגיגה י"ז א')
ונ"מ בזה"ז אם יש לו תשלומין מבואר במו"ק כ"ד ב' לענין אבילות ברגל דיו"ט של עצרת נחשב כשבעת ימים כיון שיש לו תשלומין שבעה, ולכן שעה אחת לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת כשבעה הרי י"ד ומשלים עליהם ע"ז אחרים ומבטלת גזירת שלשים, ועיין ביו"ד סי' שצ"ט ס"ח. .
(חגיגה י"ז א')
ובחג הסכות. למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסכות – לאקושי לחג המצות, מה בחג המצות טעון לינה בירושלים אף בחג הסכות טעון לינה בירושלים עאענין לינה בירושלים מבואר לפנינו לעיל בפסוק ז' ופנית בבקר וגו'. ובאור הלשון למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסכות הוא דנסמך על הדרשה הקודמת מכדי מינייהו סליק ל"ל למיהדר, ובדרשה הקודמת דריש בחג המצות ובחג השבועות וכאן דריש בחג הסכות. ואע"פ דכיון דכתיב בחג המצות ובחג השבועות מוכרח לכתוב ובחג הסכות כדי שלא נטעה להוציא מצות ראיה בסכות, י"ל דהכונה דכיון דפסוק זה איירי בסכות היה אפשר לכתוב יראה את פני ה' ובחג המצות ובחג השבועות ושוב לא היינו טועים, ומה ת"ל מפורש ובחג הסכות, ואע"פ דלעיל דריש מה שפורט המועדים לענין בל תאחר צ"ל דהמקשן הזה ס"ל דילפינן לבל תאחר מדרשה אחרת.
.
(שם שם)
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad