1ונסכיהם וגו׳. בלוג היה מודד לכל המנחות לחר"ל מדת ההין וחצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין היה מחזיק לפי ערך י"ב לוגין ההין כדמפרש שההין היה מחזיק י"ב לוגין וחצי ההין ששה וכו', אבל אין הפירוש שבמקום שהיה צריך למדוד חצי ההין היו מודדין ששה לוגין ורביעית ההין היו מודדין שלשה לוגין, יען כי באמת היו כלים אלו מיוחדים במקדש, חצי ורביעית ההין, אלא ר"ל שהכלים אלו היו מחזיקין לפי ערך י"ב לוגין ההין וכמש"כ.
, ששה לפר, ארבעה לאיל, שלשה לכבש, דכתיב ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש יין, הין י"ב לוגין, דכתיב (פ׳ תשא) ושמן זית הין, וכתיב (שם) שמן משחת קודש זה לי לדורותיכם, זה – בגימטריא י"ב לטסימן בעלמא הוא לדבר ידוע בקבלה.
.
(מנחות פ"ט א')
2עלת חדש בחדשו. ת"ר, באחד בניסן ר"ה לתרומת שקלים מלהקריב תמידין ומוספין מכסף מחצית השקל הנתקבץ מחדש בתרומת הלשכה מר"ח אדר והלאה שאז משמיעין על השקלים כמבואר בסמוך.
, דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה, אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה הדשה, וגמר שנה שנה מניסן, דכתיב (פ׳ בא) ראשון הוא לכם לחדשי השנה מאומהאי טעמא מבואר בריש מס' שקלים שבאחד באדר מכריזין, להביא שקלים לתרומת הלשכה, משום דמצות ההקרבה מתרומה חדשה היא באחד בניסן ולכן מכריזין שלשים יום מקודם דזהו זמן ב"ד שנותנים לאדם למלא חובתו.
וטעם הדבר שדוקא בחודש ניסן מתחילין להקריב מתרומה חדשה, הנה לבד גז"ש זו שלפנינו יש עוד טעם לזה בירושלמי ריש שקלים מפני שתחלת הקרבת קרבנות בכלל היתה בר"ח ניסן שבו הוקם המשכן כמבואר בפ' פקודי, ולכן גם לדורות נוהגין כן, יעו"ש. ואפשר לומר דשני הטעמים האלה אינם חלוקים זמ"ז, אלא דמאן דדריש בגז"ש הוא מוסיף עוד לסמך ולחיזוק טעם הראשון שתחלת הקרבת קרבנות היתה בר"ח ניסן, אשר באמת רק סברא חיצונית היא, ואין צורך למה שעשו המפרשים מחלוקת בטעמים אלו, יעו"ש.
.
(ר"ה ז׳ א׳)
3עלת חדש בחדשו. תניא, יכול יהא תורם בכל חודש וחודש, ת"ל עולת חודש בחדשו לחדשי השנה, בחודש אחד הוא תורם לכל חדשי השנה, יכול באיזה שירצה, נאמר כאן לחדשי השנה ונאמר להלן (פ׳ בא) ראשון הוא לכם לחדשי השנה, מה התם ניסן אף הכא ניסן מבהיינו הך דדרשה הקודמת בתוס' ענין, ועיין מש"כ שם.
.
(ירושלמי שקלים פ"א ה"א)
4עלת חדש בחדשו. בחדשו ולא בחודש אחר, הרי שלא הקריב בחודש זה שומע אני יקריב בחודש אחר, ת"ל זאת עולת חודש בחדשו, מגיד שאם עבר היום בטל קרבנו מגכמש"כ לעיל בפסוק י'.
[ספרי].