עלת שבת בשבתו. אין שורפין קדשים ביו"ט לאכגון נותר מפסח ומקדשים שמצוה לשורפו.
, מנה"מ, אמר אביי, דאמר קרא עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו"ט לבאצטריך ליליף בזה משום שהסברא החיצונית מורה להיפך שמותר לשרוף מפני ששריפת קדשים מ"ע באש תשרפו ומלאכת יו"ט ל"ת, ועשה דוחה ל"ת. –
ועיין בתוס' כאן הקשו כיון דקרא בשבת איירי מנ"ל לדרוש על יו"ט ודילמא דוקא ולא עולת חול בשבת דחמיר, ותרצו בדוחק רב. ולי נראה ע"פ מה שכתבנו בחבורנו שגם יו"ט נקרא שבת על שם השביתה שבו [ע"ל בפ' בא בפ' והיה לך לאות], ובכ"ז אם היה כתוב עולת שבת בשבת הו"א דקאי על סתם שבת יום השביעי בשבוע דבזה איירי וסליק מיניה וביום השבת שני כבשים, דהתם בודאי שבת ממש שהרי ביו"ט מביאים קרבנות מיוחדים, אבל מדכתיב בשבתו דריש בכל יום ששובתין בו, כלומר שלא ישנו בקרבנות הקבועים כל יום ששובתין בו, וממילא גם יו"ט בכלל שהרי שובתין גם בו, ולפי"ז נתמעט הקרבת עולת חול לא בשבת ולא ביו"ט, וכגון אברי תמיד של ערב יו"ט שלא הוקטרו מבעוד יום אין מעלין אותן מחשיכה, וכש"כ קדשים פסולין לא שרפינן ביו"ט, ודו"ק. ומה שנוגע עוד מענין זה לדין בזה"ז בארנו בפ' בא בפסוק אך אשר יאכל לכל נפש. .
(שבת כ"ד ב')
ועיין בתוס' כאן הקשו כיון דקרא בשבת איירי מנ"ל לדרוש על יו"ט ודילמא דוקא ולא עולת חול בשבת דחמיר, ותרצו בדוחק רב. ולי נראה ע"פ מה שכתבנו בחבורנו שגם יו"ט נקרא שבת על שם השביתה שבו [ע"ל בפ' בא בפ' והיה לך לאות], ובכ"ז אם היה כתוב עולת שבת בשבת הו"א דקאי על סתם שבת יום השביעי בשבוע דבזה איירי וסליק מיניה וביום השבת שני כבשים, דהתם בודאי שבת ממש שהרי ביו"ט מביאים קרבנות מיוחדים, אבל מדכתיב בשבתו דריש בכל יום ששובתין בו, כלומר שלא ישנו בקרבנות הקבועים כל יום ששובתין בו, וממילא גם יו"ט בכלל שהרי שובתין גם בו, ולפי"ז נתמעט הקרבת עולת חול לא בשבת ולא ביו"ט, וכגון אברי תמיד של ערב יו"ט שלא הוקטרו מבעוד יום אין מעלין אותן מחשיכה, וכש"כ קדשים פסולין לא שרפינן ביו"ט, ודו"ק. ומה שנוגע עוד מענין זה לדין בזה"ז בארנו בפ' בא בפסוק אך אשר יאכל לכל נפש. .
(שבת כ"ד ב')