היום לעשותם. א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם, היום לעשותם ולא למחר לעשותם, היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם יחהענין ולא למחר לעשותם הוא ע"ד שאמרו כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות, ומ"ש למחר לקבל שכרם הוא ע"פ מ"ש בקדושין מ' ב' שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ובע"ז ג' ב' איתא הלשון ולא היום ליטול שכרם, ולשון זה יותר מכוון להמאמר הנזכר.
והנה כבר כתבנו כ"פ בהמשך החבור דאע"פ דכלל דרשות ודקדוקים כאלה הן אגדות וע"ד רמז ואסמכתא בלבד, בכ"ז בכל מקום שאומר מאי דכתיב או מאי קרא יש לו להדורש איזה דקדוק בלשון הפסוק שקשה לו לפי פשוטו, והוא שמביאו לדרוש ולסמוך דרשתו [ע"ל ר"פ דברים], וכאן כשאומר מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם אינו מבואר מאי קשה ליה בלשון הפסוק.
ונראה דהדיוק הוא מדלא כתיב ושמרת לעשות את וגו' וכתיב לעשותם בסוף, ולכן דריש דקאי גם אמלה היום. [שם שם]
והנה כבר כתבנו כ"פ בהמשך החבור דאע"פ דכלל דרשות ודקדוקים כאלה הן אגדות וע"ד רמז ואסמכתא בלבד, בכ"ז בכל מקום שאומר מאי דכתיב או מאי קרא יש לו להדורש איזה דקדוק בלשון הפסוק שקשה לו לפי פשוטו, והוא שמביאו לדרוש ולסמוך דרשתו [ע"ל ר"פ דברים], וכאן כשאומר מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם אינו מבואר מאי קשה ליה בלשון הפסוק.
ונראה דהדיוק הוא מדלא כתיב ושמרת לעשות את וגו' וכתיב לעשותם בסוף, ולכן דריש דקאי גם אמלה היום. [שם שם]