כי בשדה מצאה. יכול בעיר חייבת בשדה פטורה, ת"ל צעקה ואין מושיע לה, הא יש לה מושיע בין בעיר בין בשדה חייבת ואם אין לה מושיע, בין בעיר בין בשדה פטורה קצכי אחר שביאר טעם הדבר שאין לה מושיע ממילא מבואר שאין נ"מ בין עיר ובין שדה רק ביש ובאין מושיע. ואמנם אינו מבואר למה צייר הכתוב בכלל דין זה בחלות המקרה בשדה ובעיר ולא בצעקה ובלא צעקה, יהיה איפה שיהיה, ויתכן דמפני זה מצא לנכון הרמב"ם בפ"א ה"ב מנערה לחדש דין, וז"ל, כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת אנוסה ודנין אותה בדין אנוסה עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה, וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה מפני שלא צעקה עד שיעידו העדים שהיא אנוסה, כגון ששלף לה חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך, עכ"ל. ולא נתבאר מקור לדבריו אלה. ולפי מש"כ י"ל דבנה יסודם על אריכות לשון הפסוק והמשל מעיר ושדה, אשר באמת לא בזה תלויים גדרי הדינים רק בצעקה ובלא צעקה, אלא שבא הכתוב לרמז הדין שחידש הוא, ודו"ק.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 22 · פסקה 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואין מושיע לה. תנא דבי ר' ישמעאל, מניין לנערה המאורסה שניתן להצילה בנפשו, דכתיב ואין מושיע לה, הא יש מושיע לה אתה מושיע לה בכל דבר שאתה יכול להושיע קצאואפי' בנפשו של רודף, וזה הוא רק אם אינו יכול להצילה באחד מאבריו, אבל אם יכול בזה והרגו חייב, ובזה משונה רודף מנרדף עצמו, כי הנרדף עצמו פטור אף כשהי' יכול להנצל באחד מאבריו, וטעם הדבר משום דהנרדף עצמו בהול הוא להנצל, משא"כ אחר, ופשוט הוא דמכאן קיי"ל שפטור המושיע על שבירת כליו של רודף, דק"ו מגופו שלא יהא ממונו חמור מגופו, ומבואר ענין זה לפנינו בפ' משפטים בפסוק אם במחתרת ימצא הגנב, יעו"ש.
.
(סנהדרין ע"ג א')
(סנהדרין ע"ג א')
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad