ואם נפש. אין היחיד חייב קרבן חטאת אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, דכתיב ואם נפש וילמד תחתון מעליון קהר"ל ילפינן כאן ביחוד מדין הנשיא דאיירי למעלה, ובנשיא ילפינן כן לעיל בפ' כ"ב בדרשה מכל מצות ה', יעו"ש.
.
(הוריות ח' א')
(הוריות ח' א')
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 4 · פסקה 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נפש אחת תחטא. שלש לשונות יחיד כתיבי כאן קור"ל שלשה מעוטים המורים למעט רבים העושים כתיבי בפסוק זה, נפש, אחת, תחטא, הרי אלו שלש לשונות יחיד, והיה אפשר לכתוב ואם יחטאו בשגגה.
, חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי יחיד שעשה בהוראת ב"ד קזדבכל אלה יש חסרון במלאכה או בעושה, כי זה עוקר וזה מניח אין המלאכה נקראת שלמה בכל אחד, דמלאכה שלמה צריכה עקירה והנחה, וזה יכול וזה יכול דהיינו שעשאו בשבת מלאכה אחת וכל אחד יכול לעשות המלאכה בעצמו פטורים שניהם כפי שיתבאר בסמוך בדרשה בעשותה, ויחיד שעשה בהוראת ב"ד שהורו ב"ד בטעות אונס הוא שסמך על הב"ד.
.
(שבת צ"ג א')
(שבת צ"ג א')
מעם הארץ. פרט למומר שאין מקבלין קרבנות ממנו קחעיין מש"כ לעיל בפסוק כ"ב בדרשה בשגגה ואשם וצרף לכאן.
.
(הוריות ב' א')
(הוריות ב' א')
מעם הארץ. פרט לכהן משיח, פרט לנשיא קטשמשיח מביא פר על שגגתו ונשיא מביא שעירה כמבואר לעיל בפרשה ואע"פ דזה כתיב אצלם מפורש ול"ל עוד למעט כאן אך דהו"א דהא דמביא כהן משיח פר הוא רק אם היה החטא בשגגת הוראה, אבל כשחטא לעצמו בשגגת מעשה מביא כשבה או שעירה כהדיוט קמ"ל. ובנשיא הרבותא אם אכל חצי זית חלב כשהיה הדיוט ונתמנה לנשיא והשלימו לכזית הו"א דנדון בתר תחלתו ומביא כשבה או שעירה כהדיוט, קמ"ל דאע"פ דגם שעיר אינו מביא משום דאכל מקצת כשהיה הדיוט, אבל גם קרבן הדיוט אינו מביא. ומה שלא אמרו רבותא כזו גם בכהן משיח הוא משום דאצלו אין נ"מ מתי חטא, והוא מביא פר אפילו על חטאתו משעבר, כמבואר לעיל בפ' ג'.
ובטעם כלל דרשה זו מלשון מעם הארץ פירש"י דדריש מעם הארץ ולא כל עם הארץ, עכ"ל. ולו"ד היה אפשר לפרש דדריש מעם הארץ פירושו המון העם ולא הנשיאים ומכובדים, כמו כהן משיח ונשיא, וכדכתיב בירמיה ל"ד שרי יהודה ושרי ירושלים הסריסים והכהנים וכל עם הארץ. .
(שם י"א א')
ובטעם כלל דרשה זו מלשון מעם הארץ פירש"י דדריש מעם הארץ ולא כל עם הארץ, עכ"ל. ולו"ד היה אפשר לפרש דדריש מעם הארץ פירושו המון העם ולא הנשיאים ומכובדים, כמו כהן משיח ונשיא, וכדכתיב בירמיה ל"ד שרי יהודה ושרי ירושלים הסריסים והכהנים וכל עם הארץ. .
(שם י"א א')
מעם הארץ. יכול מדכתיב נפש אחת אינו חייב אלא יחיד שעשה ולא שנים ושלשה שעשו, ת"ל מעם הארץ אפילו הם מרובים ואפילו רוב הקהל ואעפ"י שב"ד מביאין עליהם פר.
(תו"כ)
(תו"כ)
בעשותה. ת"ר בעשותה כולה ולא מקצתה, מכאן לשנים שהוציאו משא לרשות הרבים בשבת שהם פטורים קיזה דוקא באם יכולים כל אחד לעצמו להוציא החפץ, אבל אם אינם יכולים כ"א לבדו חייבים וכמבואר לעיל בדרשה נפש אחת תחטא. וטעם דיוק דרשה זו משום דכך דרך לשון התורה כשבאה למעט כולה ולרבות גם מקצתה כתוב הכנוי בתוספת מלה אותו, אותה, כמו בפסחים כ"ב ב' לכלב תשליכון אותו, אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורים שבתורה, ושם נ"ט א' יערך אותו מערב עד בקר, אותו מערב עד בקר ואין אחר מערב עד בקר, וכן שם צ"ט א' ואכלתם אותו בחפזון, אותו בחפזון ואין פסח דורות בחפזון, והרבה כאלה, וכנגד זה דרשו להיפך היכי דלא כתיב כנוי אותו שפירושו דוקא כולו ולא מקצתו כמו כאן ובפסחים נ"ז ב' ושמו אצל המזבח, ושמו כולו, ושם ס"ד ב' והקטירם שיהא כולו כאחד, ובתו"כ פ' תזריע וראהו – כולו כאחת, וכן בלשון חז"ל בשבועות כ"ז ב' האומר שבועה שלא אוכל ככר זה כיון שאכל ממנו כזית חייב והאומר שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכלנה כולה, וזהו טעם דרשה שלפנינו.
.
(שבת צ"ג א')
(שבת צ"ג א')
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad