או הודע. הני שלש ידיעות גבי יחיד גבי נשיא וגבי צבור למה לי קיאלעיל בפסוק י"ד וכאן ולקמן פ' כ"ח אף דכולהו דין אחד להם וילפינן כולהו מהדדי לענין כמה דברים כמבואר בפרשה זו, וא"כ היה די לכתוב דבר הידיעה באחד מג' אלו.
אם אינו ענין לגופייהו תנהו ענין היכי דנתודע לו לבתר יוהכ"פ דמייתי חטאת קיבדמדתלה הכתוב בזמן הידיעה אז אף דבאמצע חל יוהכ"פ שמכבר בכ"ז צריך להביא חטאת כשנודע לו.
. (כריתות כ"ו ב')
והביא קרבנו. המפרש חטאתו ומת לא יביאנו בנו אחריו, דאמר קרא והביא קרבנו, בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבן אביו קיגאם שגג הבן בשגגת חטאת לא יביא החטאת שהפריש אביו, ופירש"י ואין צ"ל שלא יביא על חטא האב, משום דאין כפרה לאחר מיתה, עכ"ל. ועיין מש"כ לעיל בפסוק כ"ו בדרשה וכפר עליו דאע"פ דקיי"ל דגם המתים צריכים כפרה בכ"ז לא שייך בהו הבאת קרבן כפרה משום דאין חטאת לאחר מיתה, ולכן בארו בגמרא שכונת המשנה לא יביאנו בנו אחריו. עבור עצמו ולא עבור אביו.
. (שם כ"ז ב')
קרבנו על חטאתו. המפריש חטאתו לא יביאנו מחטא על חטא, שנאמר והביא קרבנו על חטאתו – שיהא קרבנו לשם חטאתו קידומבואר עוד בגמרא דאפילו הפריש על חלב שאכל אתמול לא יביאם על חלב שאכל היום, ועיין בכ"מ פ"ג משגגות.
. (שם שם)
על חטאתו אשר חטא. אתמר, אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני, א"ר יוחנן, חייב שתים, מאי טעמא דכתיב על חטאתו והביא קטומשמע על כל חטא וחטא יביא, אע"פ דהאכילה היתה בהעלם אחת, וס"ל דהידיעות מחלקות לחטאות, אע"פ שלא היתה ידיעה בין אכילה לאכילה. ובגמרא פריך והא כתיב מחטאתו ונסלח לו, ומשני הכא במאי עסקינן כגון שאכל כזית ומחצה ונודע לו על כזית וחזר ואכל כחצי זית אחר בהעלמו של שני, מהו דתימא לצטרפו, קמ"ל, ור"ל כיון דהאי חצי זית עם זית קמא שייך בתר ידיעה קמייתא הוי כאלו נודע לו על הכל, דהא אם הוי מייתי קרבן הוי מתכפר בהדי דזית בלא שום ידיעה, דפחות מכשיעור לא חשיב, אבל כזית לא מכפר בלא ידיעה, הלכך כי לא אתוודע ליה בהדיה אלא זה אחר זה הוו ידיעות מחלקות, וכמש"כ.
. (שבת ע"א ב')