וימש חשך. מגיד הכתוב דכשהיה המצרי עומד לא היה יכול לישב וכשישב לא יכול לעמוד, מפני שהוא מש באפילה שנאמר וימש חשך בומבואר במדרשים שהחושך היה כעובי דינר, וכלל הענין מופלא מאד, דמה שייך להתפיס שיעור ממשות בחושך, וגם צ"ע דלפי פירש"י שהיה כל משך המעל"ע כולו לילה ולא היה יום כלל א"כ נשתנו סדרי בראשית, וזה קשה מאד שהרי הקב"ה הבטיח לנח ולבניו ויום ולילה לא ישבותו.
ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים. והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל. [מכילתא בשלח פ' ד׳].
ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים. והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל. [מכילתא בשלח פ' ד׳].