וקדשתם היום ומחר. היום ומחר שני ימים, ומשה אמר (פ' ט"ו) היו נכונים לשלשת ימים, לפי שהוסיף יום אחד מדעתו, שהיה דורש היום ומחר – היום כמחר, מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ולילה דהאידנא נפיק ליה, ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא טזר"ל וזה אי אפשר שיהיה היום ולילו עמו דהא צוה ביום ולכן הוסיף יום אחד שלם. וכתבו התוס' שאין זה דרשה גמורה, דבפשטות משמע היום ממש, וגם אם נימא דדרשה גמורה היא הלא לא שייך שהוסיף מדעתו אלא מחיוב הדרשה. . (שם שם)
וכבסו שמלותם. מלמד שטבילה נמי היו טעונין, דהא אם במקום שאין טעון כבוס בגדים טעון טבילה יזכגון בסתם בעל קרי דכתיב ביה (פ' מצורע) ורחץ במים ולא כתיב כבוס בגדים. , מקום שטעון כבוס בגדים אינו דין שטעון טבילה, ומכאן לגר שצריך טבילה יחועיין ביו"ד סי' רס"ח ובשו"ת רדב"ז החדשות סי' תל"ד. . (יבמות מ"ו ב׳)